ת"ת 28695-05-15 מי רעננה בע"מ נ' נוי

בפני התנגדות שהגיש המבקש לתביעה על סכום קצוב, על סך כ-10,000 ₪, שהגישה המשיבה בטענה כי המבקש חב בגין תשלומי מים וביוב בקשר לנכס בו הוא מחזיק. מנספחי כתב התביעה עולה כי החוב מתייחס לשנים 2011 – 2013.

לטענת המבקש מנסה המשיבה להשית עליו חיובים של בניין שלם בו הוא מחזיק בחנות אחת בלבד. לטענתו, רק לאחר פניות רבות הותקן בנכס שעון מים נפרד, וזאת לאחר שטען כי חיובו בכ-15% מחיובי המים של הבניין אינו סביר.

עוד נטען כי בין הצדדים התנהל הליך קודם, בקשר לחובות נתבעים המתייחסים לתקופה עד חודש 6.2011, וכי הליך זה הסתיים בפשרה.

בתצהיר נוסף שהגיש המבקש נטען כי לאחר שהותקן שעון המים הנפרד התברר כי, אכן, צריכת המים בפועל של המבקש קטנה במידה ניכרת מזו עליה חויב על בסיס הערכה.

עוד יצוין כי ב-18.11.15 ניתן פסק דין נגד המבקש, שלא התייצב לדיון באותו מועד, ופסק דין זה בוטל בהחלטה מיום 12.1.16.

הצדדים התייצבו לדיון בפני ובאי כוחם סיכמו טענותיהם.

ב"כ המבקש חזר על הטענה כי החיוב שהוטל היה רנדומלי ולא סביר.

ב"כ המשיבה טען, מנגד, כי המשיבה מוסמכת לחייב בגין צריכת מים בהערכה ויש לדחות כל טענה לעניין קיומה של סמכות זו. ככל שבדעת המבקש להשיג על עצם גובה חיובי הצריכה שלו עליו לעשות זאת במסגרת הליכים מנהליים, כקבוע בחוק. באשר להתקנת מד המים הפרטי טען ב"כ המשיבה כי ניתן היה לעשות כן רק משהוגשה פנייתו של בעל הנכס.

בתשובה, טען ב"כ המבקש כי אין למנוע מן המבקש לתקוף את החיוב במסגרת תקיפה עקיפה.

דיון

לטעמי השאלה העיקרית הדורשת הכרעה, בשלב דיוני זה, הינה האם מנוע המבקש מלהעלות טענותיו נגד החיוב במסגרת תקיפה עקיפה וכטענת הגנה במסגרת התביעה שהגישה המשיבה.

בעניין אחר (ת"א 59807-07-14) נתתי דעתי בסוגיה דומה וקבעתי כי המבחן בדבר סמכות הערכאה האזרחית לדון בטענות "מנהליות" יהיה מבחן הסעד, כלומר – אם הסעד המבוקש הוא בסמכות בית המשפט האזרחי, וכדי להכריע בו נדרשת הכרעה בדבר תוקפה של ההחלטה המנהלית (ור' רע"א 3879/05). באותו עניין נגעה המחלוקת לתביעה כספית ולשאלת חיובם הכספי של המבקשים בקשר לחוב הנובע מהיטלי סלילה – והסעד המבוקש, על ידי המשיבה שיזמה את ההליך, היה סעד כספי.

משום כך נקבע כי מוסמך בית המשפט לדון בתביעה.