ת"ת 28620-03-16 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' כבהה

ביום 03/11/2016, במעמד הצדדים, ניתן צו סיכומים: "...המשיב ישיב בסיכומים מטעמו בתוך 30 יום מקבלת סיכומי המבקש..." 

המבקש המיוצג, לא הגיש סיכומים במועד, ובכלל.

על כן נדחתה ההתנגדות תוך חיוב המבקש בהוצאות הזוכה לשכ"ט עו"ד, בסך 1,755.00₪ (כולל מע"מ), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד לתשלום בפועל.

הליכי ההוצאה לפועל שופעלו, בהתאם לפסה"ד מיום 11/12/2016.

ביום 20/12/2016 הגיש המבקש בקשה לביטול פסה"ד הנ"ל.

הבקשה נסמכת בתצהיר בא כוחו ובו מצהיר הוא, כי אכן היה על המבקש להגיש סיכומיו בתוך 30 יום שראשיתם ביום הדיון האמור ברישא של החלטה זו, אולם למן יום 27/11/2016 שהה ב"כ המבקש ליד מיטת חוליה של אמו בבית חולים, נדבק בוירוס מעיים וסבל מהקאות כאבי בטן וחום באופן שעד ליום 12/12/2016, לא היה בקו הבריאות.

אישור מחלה צורף לבקשה.

הגם שב"כ המבקש הנחה את פקידתו להגיש בקשות מתאימות במהלך תקופת מחלתו, שכח הוא לבקשה להגיש בקשה מתאימה גם בתיק זה (בתיקים אחרים הוגשו בקשות).

באשר לטענות ההגנה של המבקש מציין התצהיר, כי סיכויי ההגנה של המבקש מוליכים לעבר קבלת בקשתו, שכן גרסתו לא קרסה, הוא טען טענות הגנה טובות וראוי שיינתן לו יומו בביהמ"ש.

תשובת התובע מציינת, כי אין בבקשה הסבר מניח דעת מדוע לא הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת הסיכומים, שכן הסח הדעת אינו מהווה הסבר לשיטת התובע, הסיכומים גם לא צורפו במסגרת הבקשה ואף לא נעשה ניסיון אמיתי להניח סיכויי הגנה נאותים בגדרה של הבקשה, כתנאי לביטול פסה"ד.

עוד מוסיף התובע ומציין, כי גם אישור המחלה נחזה כאישור שהוצא בדיעבד לצורך הנמקת מחדל הנתבע ולא מעבר לכך.