ת"ת 2798-03-16 שלוות עובדים חיפה אגודה הדדית בע"מ נ' שמי

 לפניי התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב.

עילתה של התביעה יתרת חוב בסך 3,864 ₪ בגין צריכת מים ע"י המבקש בחודשים מאי ויוני 2014. מהסכום המלא של החיוב, שנשלח למבקש, הופחתו 25%, 1,307 ₪, לאחר שמדי המים בבית נשלחו לבדיקה, ואחד מהם נמצא לא תקין, כלומר קורא ביתר לרעת המבקש.

המבקש טוען כי החיוב שבמחלוקת חורג מהחיובים, שהיה מקבל מדי חודשיים בצורה משמעותית, על כן סירב לשלם את החשבון עד לבדיקה, ושלח צ'ק על הסכום שאינו במחלוקת – 950 ₪, כשיעור החשבון הקודם.

המבקש טוען כי אין עליו חובה לשלם כל סכום נוסף, כי החשבון המופרז נגרם עקב העדר פעולות תחזוקה, בהן מחוייבת המשיבה, קיומה של נזילה, וכי גם לאחר קבלת תשובת המעבדה בדבר אי תקינות מד המים, לא ניתן לדעת כמה שילם המבקש ביתר עד לגילוי הליקוי. המבקש טוען כי המשיבה לא פירטה כיצד חישבה את הסכום, בו זיכתה את המבקש.

בדיון, ששהתקיים לפניי ביום 31/5/16, נחקר המבקש וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה. נראה כי עקב הבקשה לתיקון פרוטוקול לא נשאר התיק כממתין להחלטה, והדבר התגלה רק בביקורת, שנערכה לאחרונה. עם הצדדים הסליחה.

בדייון הוצגו למבקש שתי חשבוניות (מש/1): אחת לחודשים מרץ-אפריל 2014, לפני החשבונית נשוא המחלוקת, ע"ס 947 ₪ והאחרת לחודשים יולי אוגוסט 2014, אחרי החשבונית שבמחלוקת, ע"ס 1,684 ₪ (מש/2, בהתעלם מיתרת החוב מחודשים מאי-יוני 2014). ב"כ המשיבה ביקשה ללמוד מכך כי הנזילה היתה רק בחודשים מאי יוני 2014. עוד נטען כי המבקש פנה לראשונה בבקשה לבדוק את מדי המים במעבדה במכתב בא כחו מיום 30/9/14, למרות שהאפשרות ניתנה לו כבר במכתב מנכ"ל המשיבה מיום 31/8/14 (מש/2).

המבקש עמד על כך שהוכח כי לא היתה נזילה במערכת הביתית שלו, וכי הוכח כי חשבונות המים, שהגיעו אליו עד לביצוע הבדיקה היו שגויים עקב סטיות במד המים הכללי. ב"כ המבקש עמד על כך שלא הוכחה תקופת הסטיה, וכי אפשר שהמבקש שילם בעבר עבור צריכה, שלא נקראה כראוי, לאור הסטיה במד המים הכלל ולא הביתי.

המשיבה סיכמה כי מקור הצריכה החריגה בחודשים מאי ויוני 2014 הינו מנזילה בצנרת הפרטית של המבקש, שהינה באחריותו בלבד, ולא באחריות המשיבה. ב"כ המשיבה הפנתה לכך שהמבקש בעצמו הצהיר כי מדובר בנזילה, ובדיון טען אחרת. ב"כ המשיבה הפנתה גם לחוסר העקביות בטענה כי המבקש חוייב בעבר שלא כשורה לאור הסטיות במד המים, ומן הצד האחר טוען כי החשבון דנן היה חריג והוא שילם לפי חשבונות קודמים, בעלי צריכה סבירה. נטען כי הסטיה, שנמצאה היתה מזערית, והמבקש זוכה בפי עשרה מהסטיה, כלומר ב-25% בגין סטיה של כ-2.5%. לעניין בדיקת מדי המים טענה המשיבה כי היא פועלת בהתאם לכללים ושולחת את מדי המים לבדיקה אחת לחמש שנים, וכי המבקש לא הוכיח כי ביקש את הבדיקה לפני כן.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, אני מחליטה לדחות את בקשת המבקש, באשר אינה מגלה הגנה.

כך בתצהירו טוען המבקש כי החיוב החריג בחודשים מאי-יוני 2014 נבע מנזילות מים (סעיפים 6-9 לתצהיר) ובאותה נשימה טוען כי מד המים לא פעל כשורה (סעיף 7 לתצהיר), והדברים אינם היינו הך.