ת"ת 27761-06-15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' עפיף

1.בפני בקשה לדחיית ההתנגדות שהגיש המשיב על הסף.

המדובר בתביעה לסכום קצוב לתשלום דמי השתתפות עצמית שהגישה המבקשת, "הראל חברה לביטוח בע"מ ", כנגד המשיב, אשר היה מבוטח אצלה בפוליסת ביטוח לעסק. התביעה הוגשה לאחר שביום 15.10.05 נפגע צד ג' במקרה ביטוח ונגרם לו נזק (להלן: "מקרה הביטוח "), בגינה שילמה המבקשת את נזקיו של האחרון, בהתאם להסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין ביום 01.07.2013.

2.לאור המתואר פנתה המבקשת למשיב בדרישה לתשלום דמי ההשתתפות העצמית, ולאחר שלא פרע את החוב הגישה – ביום 10.06.2015 – את התביעה נשוא תיק זה, ללשכת ההוצל"פ על סכום קצוב בסך של 10,440 ₪ בתיק מס' 5041321-04-15.

3.המשיב הגיש התנגדות לביצוע התביעה.

טענות הצדדים

4.כטענה מקדמית טוען המשיב להתיישנות התביעה, שכן , עילת התביעה לשיטתו נולדה ביום 15.05.2005 ותקופת ההתיישנות של תביעה לתשלום השתתפות עצמית הינה שלוש שנים בלבד, ובעניין זה הוא טוען, כי כאשר עילת התביעה מקורה בחוזה הביטוח וביחסים אשר בין המבטח למבוטח, הרי שיחול סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח. כמו כן טען המשיב כי , לא קיבל כל פנייה מצד התובעת לשם תשלום החוב הנ"ל לפני הגשת ההליך לביצוע בלשכת ההוצל"פ וכי הסכומים הנתבעים על ידי המבקשת בתביעתה הינם מופרזים.

5.המבקשת הגישה בקשה לדחיית ההתנגדות על הסף, בטענה כי סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח אינו חל על התביעה כנגד מבוטח לתשלום דמי השתתפות עצמית, וחלים כללי ההתיישנות המקובלים בתביעות כספיות, הקובעים תקופת התיישנות בת 7 שנים. כמו כן היא טוענת כי המועד לחישוב תקופת ההתיישנות של תביעת ההשתתפות העצמית הינו המועד בו ניתן פסק דין המאשר את הפשרה בתביעת הצד השלישי – 1/7/13.

6.המשיב הגיש תגובה לבקשת דחיית ההתנגדות על הסף , וטען כי התביעה להשתתפות עצמית התיישנה מאחר והיא נובעת באופן ישיר מתגמולי הביטוח ששולמו לצד השלישי אשר לפיהם קובע סעיף 31 לחוק תקופת ההתיישנות של 3 שנים לאחר קרות מקרה הביטוח.

דיון