ת"ת 26873-05-16 בנק מזרחי טפחות בעמ נ' קלדרון

לפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 5.10.16.

לאותו מועד נקבע דיון בהתנגדות שהגיש המבקש נגד תביעה על סכום קצוב (על סך כ-14 אלף ₪) שהגיש המשיב. המבקש לא התייצב לדיון ולאחר ששוכנע בית המשפט כי הוזמן אליו כדין – נדחתה ההתנגדות.

המבקש טוען כי לא קיבל זימון לדיון, לאחר שעבר להתגורר בכתובת אחרת. לטענתו, המתין לדיון וסבר כי הזמן שחלף הוא סביר.

המשיב טען בתגובה כי הכתובת אליה נשלחה ההזמנה לדיון היא הכתובת שציין המבקש בהתנגדות וכי היה על המבקש, שיזם את ההליך, לעקוב אחר ההחלטות שניתנו בו. עוד טוען המשיב כי המבקש לא מציין בבקשה מתי נודע לו על פסק הדין ובאילו נסיבות.

בתשובה לתגובה טען המבקש כי יש לדחות התגובה שהוגשה ללא תצהיר וכי התגובה מלמדת על ההליך שהוא התעמרות והכבדה מצד הבנק.

המבקש תולה יהבו בביטול ההחלטה מחובת הצדק ואינו מתייחס כלל לסיכויי הבקשה עצמה. יוזכר, כי בהתנגדות טען כי המשיב הפר התחייבויות שניתנו לו (למבקש) במסגרת משא ומתן לחלוקה מחדש של החוב. טענותיו לא היו נגד עצם החוב אלא התמקדו ביכולתו לעמוד בחוב זה נוכח מצבו הכלכלי הקשה.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

פסק דין שניתן במעמד צד-אחד בשל היעדר המצאה כדין למבקש הוא פסק דין פגום מעיקרו הטעון ביטול מחובת הצדק "שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה" (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397 (1954); ראו גם: ע"א 5000/92 בן-ציון נ' אוריאל גורני, פ"ד מח(1) 830, 835 (1994);

לא שוכנעתי כי נפל פגם בפסק הדין כפי שניתן. המבקש ציין את כתובתו להמצאת כתבי בי דין במסגרת ההתנגדות שהגיש והיה עליו לעדכן את בית המשפט מששינה את כתובתו. גם אם סמך ידיו על שירות העברת דואר לכתובתו החדשה – אין בכך כדי לפטור אותו מאחריות כלפי ההליך שיזם ומן החובה לעקוב אחר מועדים והחלטות בהליך זה.

משכך, המבקש לא זכאי לביטול פסק הדין משיקולי צדק.

אף, שכאמור, המבקש לא טען לכך, הרי שבית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. כידוע, שניים המה השיקולים לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה: הטעם למחדלו של המבקש מזה, וסיכויי הגנתו מזה; כאשר לרוב ינתן משקל רב לסיכויי ההגנה, מתוך הנחה שתרופה למחדלו של המבקש ניתן להשיג באמצעות השתת תשלום הוצאות (רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, פסקאות 10-11 (22.5.2012); רע"א 3269/16 השרון שרותי טקסי בע"מ נ' מוניות קו 51 בע"מ, פסקה 16 ופסקה 22 (14.6.2016)).