ת"ת 26012-04-13 בנק הפועלים בע"מ נ' רובינשטיין

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, וזאת בשל הטענה כי לא בוצעה מסירה של האזהרה טרם נקיטת הליכי הוצאה לפועל.

הרקע והנסיבות הצריכות לעניין:

1. התובע, בנק הפועלים בע"מ, הגיש נגד הנתבעת בפניי, הגב' שרה רובינשטיין (להלן: הנתבעת) ונגד נתבעת נוספת, הגב' גרינצויג יוכבד רבקה (להלן: גרינצויג) תובענה בסכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה. לטענתו, קיבלה הנתבעת יחד עם גרינצויג מהתובע הלוואה בסך 60,000 ₪ שלא נפרעה במלואה. עקב כך העמיד התובע את מלוא יתרת סכום ההלוואה, לרבות סכומים שטרם הגיע מועד פרעונם לפרעון מיידי ותבע את הנתבעות יחד בסכום של 22,549 ₪ (נכון ליום הגשת התביעה).

הנתבעת בפניי הגישה התנגדות לתובענה שעיקרה טענת קיזוז. לטענתה, במהלך העסקים המשותף של הנתבעת עם הגב' גרינצויג התגלע סכסוך בין השותפות שבגינו ניתנה הוראה לבנק התובע כי לכל פעולה בחשבון השותפות תידרשנה 2 חתימות וכי כל פעולה שלא תבוצע בשתי חתימות תסורב בידי הבנק.

לטענת הנתבעת, למרות האמור הוצאו מחשבון הבנק למעלה מ- 90,000 ₪, שלא בחתימת הנתבעת, וזאת לאחר שניתנה אותה הוראה. בנסיבות אלה טוענת הנתבעת בכתב ההתנגדות כי התובע חב כספים לתובעת ולא כפי האמור בכתב התביעה. טענה זו של הנתבעת יש לראות כטענת הגנה של קיזוז.

2. על-פי החותמת על גבי הבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב, הגיש התובע את התובענה ביום 19/12/12. ההתנגדות הוגשה רק ביום 7/4/13. לטענת הנתבעת, נודע לה על קיומה של התובענה והליכי הוצאה לפועל שננקטו נגדה רק בסמוך למועד הגשת ההתנגדות, עת ערב פסח קיבלה הודעה מאת הבנק על עיקול חשבון הבנק שלה.

בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות מיום 7/4/14, נרשם כי בירור במרכז המידע של לשכת ההוצאה לפועל העלה שלכאורה בוצעה המצאה של האזהרה, וכי על פי הרשום, סירבה הנתבעת לקבל את המסמכים שהומצאו לה. בכפוף לאותו בירור, הצהירה הנתבעת במסגרת הבקשה להארכת המועד שמעולם לא סירבה לקבל דבר דואר, כי היא מעולם לא פגשה בשליח שהגיע לביתה, לא סירבה לקבל את התובענה וכי דברי השליח כוזבים (סע' 4 לתצהיר התומך בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות).

בנסיבות אלה, בהתאם להוראת סע' 81א1(ד) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-196, הועברה ההתנגדות יחד עם הבקשה להארכת מועד להגשתה לדיון בפני בית משפט זה.

3.בדיון בפניי מיום 14/7/14, לאחר שביקשתי הסברו של ב"כ התובע מהיכן ניתן ללמוד כי אכן בוצעה המצאה כדין של האזהרה לנתבעת, הפנה ב"כ התובע לתצהיר המוסר, יוסי פרטיאלי (להלן: המוסר) מטעם משרד ב"כ התובע, על גבי מסמך תצהיר מוסר סטנדרטי, שם נרשם שביום 23/1/13 בוצעה המסירה לנתבעת בכתובת ביתה המצויינת שם.

בסע' 4 לתצהיר כתוב: "המסירה נמסרה (מחק את המיותר) [...]" וסומן שם X ליד הרובריקה "סרב לקבל/לחתום".

למשמע הדברים חזרה הנתבעת במהלך הדיון בפניי וסתרה הטענה כי בוצעה אליה מסירה וכי היא סירבה לקבלה. הנתבעת העלתה סברה כי לאור שעת המסירה שנרשמה בתצהיר המוסר, בוצעה המסירה שעה ששהתה בחנות שבבעלותה וביקשה שהות לבדוק הנושא. כן הוסיפה שבעלה לא נמצא כל היום בבית וכי ילדיה אינם מתגוררים עימה.

4.ב"כ התובע עמד על מתן החלטה בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות קודם לדיון בהתנגדות גופה, כפי שמורה הדין. בתגובה לטענות הנתבעת, איפשר ב"כ התובע לנתבעת לזמן את המוסר להחקר על תצהירו ולצורך כך אף לדחות את מועד הדיון ואילו הנתבעת ויתרה על זכותה לעשות כן. בנסיבות אלה, טען ב"כ התובע שתצהירו של המוסר עומד מבלי שנסתר והנטל על הנתבעת להוכיח כי לא בוצעה מסירה כדין. ב"כ התובע טען עוד שאין לנתבעת טעם מיוחד המצדיק איחור בהגשת התנגדות וכי סיכויי הגנה לכשעצמם אינם בבחינת 'טעם מיוחד', ומכאן לשיטתו, דין הבקשה להארכת מועד להידחות מבלי לדון בהתנגדות גופה.