ת"ת 25966-05-16 עירית חולון נ' קייט

מונחת בפני בקשה להפחתת תשלום הוצאות המשיבה שנקבעו בהחלטה מיום 7.9.16 מסך של 7,500 ₪ לסך של 1,400 ₪ לאחר שסך 6,100 ₪ ששולמו ביום 6.5.16 על ידי המבקש למשיבה באמצעות תיק ההוצל"פ יקוזזו מסך ההוצאות שנפסקו.

ביום 7.9.16 התקיים דיון במעמד הצדדים בהתנגדות לביצוע תביעה ובהארכת מועד.

הצדדים הגיעו להסכמה דיונית כי ההתנגדות לביצוע תביעה והארכת מועד יתקבלו בכפוף לתשלום הוצאות המשיבה בפועל בגין מחדלו של המבקש בהגשת התנגדות באיחור וכן בכפוף להפקדת ערבון בתיק בית המשפט. הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע בדבר גובה ההוצאות והעירבון לפי שיקול דעתו על בסיס החומר המצוי בתיק, ללא צורך בשמיעת סכומים בע"פ ומתן נימוקים.

לאחר עיון בחומר המצוי בתיק נפסק בהחלטה כי המבקש ישא בהוצאות המשיבה בסך של 7,500 ₪ ויפקיד ערבון בקופת בית המשפט בסך כולל של 20,000 ₪ כתנאי למתן רשות להתגונן.

ביום 8.9.16 הוגשה בקשה דחופה מטעם המבקש להפחתת סך של 6,100 ₪ מהוצאות המשיבה בסך של 7,500 ₪, לאור העובדה ששולם סכום זה ביום 6.5.16.

טענת המבקש כי מבדיקה שערך ב"כ המבקש עולה כי התנגדות והארכת המועד בתיק דנן הוגשו על ידי המבקש בתאריך 16.12.15 ואילו התקבול בסך של 6,100 ₪ שולם בתאריך 6.5.16 בתיק הוצל"פ שמספרו 01-69920-13-9 כ-5 חודשים לאחר הגשת התנגדות והארכת מועד.

מנגד, טענת המשיבה כי אין כל קשר בין גביית כספים אשר בוצעה בתיק הוצל"פ לבין הוצאות המשפט אשר נפסקו לחובתו של המבקש בתיק בימ"ש. המבקש מנסה להפחית הוצאותיו על בסיס טענת סרק. ההוצאות אשר נפסקו למבקש נפסקו על בסיס הסכמת הצדדים אשר לפיה התנגדות ובקשה להארכת מועד יתקבלו בכפוף לתשלום הוצאות המשיבה בפועל בגין מחדלו של המבקש בהגשת ההתנגדות באיחור, לפי שיקול דעתו של בית המשפט על בסיס החומר המצוי בתיק.

לאחר עיון בטענות הצדדים ולאור העובדה כי הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע בדבר גובה ההוצאות והעירבון על פי שיקול דעתו על פי החומר המצוי בתיק, איני רואה כל הצדקה להפחתת גובה ההוצאות בסך של 7,500 ₪ שנפסקו לטובת המשיבה.

סך של 6,100 ₪ נגבו מהמבקש בתיק הוצל"פ לאחר מימוש צו עיקול לאחר שהמבקש הגיש התנגדותו באיחור. אין קשר בין גביית חלק מהחוב בתיק ההוצל"פ לאחר חלוף המועד מרישום מסירת אזהרה לבין פסיקת הוצאות בדיון בבית משפט בהתנגדות ובהארכת מועד 4 חודשים לאחר מכן.

הסכומים שנפסקו בבימ"ש משקללים ומשקפים את האיזונים הדרושים והראויים שבין מחדלי המבקש בהתנגדותו ובהארכת המועד לבין הזכות לקבל את יומו בבימ"ש למרות מחדלים אילו.

הצדדים אף נתנו הסכמתם הדיונית להסמיך את בימ"ש לקבוע גובה ההוצאות על פי שיקול דעתו לאחר דיון מחוץ לפרוטוקול.

לא נכון ולא צודק להגיש בקשה זו לאחר מתן החלטת בימ"ש, בבחינת אחיזה במקל בשתי קצותיו, משמע, להמתין לפסיקת בימ"ש בדבר גובה חיוב בהוצאות ולאחר מתן החלטה בהסכמה דיונית להגיש בקשה להפחתת גובה ההוצאות.

ההוצאות שנפסקו הינם בנוסף לכל גבייה שבוצעה בהוצל"פ על פי דין.