ת"ת 25746-08-14 סלקום ישראל בע"מ נ' עבד אל ראוק

התובעת ביקשה לבצע במסגרת תיק הוצאה לפועל מספר 0805941146 תביעה על סך של 4,491.40 ₪ (קרן) נגד הנתבעת. האזהרה נמסרה על פי הנטען בתצהיר המוסר וכפי שעולה מאישור המסירה לאחיה של הנתבעת בשם מוחמד ביום 30.4.14. מתצהיר המוסר עולה שהמוסר פגש במוחמד ליד משרד סוכן ביטוח בשם עבד ומסר לו את האזהרה. המוסר לא הגיע לכתובתה המדויקת של הנתבעת ולא יכול היה לדעת, כפי שהוא מצהיר, שמוחמד מתגורר באופן קבוע עם הנתבעת.

מדו"ח כניסות ויציאות שהוגש במהלך הדיון (ב/1) עולה שהאח מוחמד לא היה בארץ בזמן ביצוע המסירה. הנתבעת העידה כי מקום מגוריה בזמן הרלוונטי לביצוע ההמצאה היה בית הוריה שאינו קרוב למשרד סוכן ביטוח, כך שההמצאה לא בוצעה בכתובת מגוריה של הנתבעת ולא ייתכן שנמסרה לאחיה בזמן שהותו בחו"ל.

הנתבעת העידה כי ידעה על פתיחת תיק ההוצאה לפועל נגדה בתאריך 20.7.14. ההתנגדות הוגשה בתאריך 7.8.14. לאור האמור, ההתנגדות הוגשה במועד.

לגוף ההתנגדות. הנתבעת הצהירה במסגרת התצהיר התומך בהתנגדות כי לא התקשרה בעסקה כלשהי עם התובעת וכי אינה חתומה על המסמכים התומכים בתביעה. בעדותה בפני ציינה הנתבעת כי לא פנתה למשטרה להתלונן על כך אלא לעורך הדין. הנתבעת אמנם ניסתה להתכחש תחילה לעסקה, אך במסגרת העדות למדנו כי העסקה בוצעה בזמן שהייתה נשואה, חודש לפני גירושיה, ולסברת הנתבעת מדובר בעסקה שבעלה לשעבר עשה, שכן הוא זה שטיפל בענייני רכישת מכשירי הטלפוניה ושדרוגם. טענה זו אמנם לא נטענה במפורשות במסגרת התצהיר, אך לא ניתן לומר כי היא סותרת לחלוטין את הטענה שהנתבעת לא עשתה בעצמה את העסקה עם התובעת, באופן שיחסום את דרכה בבית משפט. הכלל הוא שעל שהנתבעת לפרט את הגנתה מסגרת התצהיר התומך בהתנגדות, אולם בנסיבות מקרה זה בו השלימה הנתבעת במהלך עדותה בבית משפט את הפרטים שהחסירה בתצהיר התומך בהתנגדות לא ראיתי לחסום את דרכה מלהוכיח את הגנתה.

לאור האמור, אני מורה כי בפוף להפקדת ערבון בסך של 1,500 ₪ בתוך 21 יום מהיום תינתן לנתבעת רשות להתגונן.

הנתבעת תעתור בבקשה מתאימה לאחר הפקדת הערבון.