ת"ת 24645-10-13 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' פארי
|
בת"ת בית משפט השלום כפר סבא |
24645-10-13
13.10.2014 |
|
בפני הרשם הבכיר : צוריאל לרנר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקש (נתבע): יוסף פארי |
משיבה (תובעת): חברת פרטנר תקשורת בע"מ |
| פסק דין | |
בפני תביעה כספית, בסך של 8,142 ₪ (קרן, לא כולל הוצאות ושכ"ט). התיק נפתח בהוצאה לפועל (תיק 1719890139), עת הוגשה לביצוע התביעה. הנתבע הגיש התנגדות.
הדיון בבקשת הרשות להתגונן התנהל באופן בלתי פורמאלי, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות ועל הדברים שנשמעו בדיון (שלא לפרוטוקול). כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).
אין חולק, כי הנתבע היה לקוח של התובעת, וכי באחד הקווים לא נעשה שימוש במשך זמן רב למדי, עד שלפתע נעשה בו שימוש חריג לפי כל קנה מידה, והצטבר חיוב בסכום התביעה (לערך) בתוך חודש אחד.
הנתבע טוען, בקליפת אגוז, כי מדובר בקו "רדום", בו לא עשה שימוש זמן רב, וכחודשיים קודם להיווצרות החוב השליך את המכשיר הישן והמקולקל לפח האשפה. ככל הנראה, כרטיס ה"סים" היה בתוכו, ונגנב, ומכאן מקור החיובים החריגים. לטעמו, על התובעת לספוג נזק זה, שכן לא הקפיאה את הקו, ולא התרתה בו בשעה שהחל לפתע שימוש חריג בקו שהיה בפועל לא פעיל זמן כה רב.
התובעת טוענת, בקליפת אגוז, כי האחריות על כרטיס ה"סים" הוא של הנתבע, כי הקו מעולם לא דווח כ"רדום", וכי על כן לא נחסם לשיחות יוצאות, וכי מטעם זה על הנתבע לשאת בתוצאות הגניבה, ככל שאכן מדובר בגניבה.
"פסיקה בדרך של פשרה פירושה שבית המשפט לא ידרש להכריע את הדין ולתת פסק דין על פי קביעה שבעל דין זה או אחר צודק במחלוקת על פי הוראות החוק או הדין אלא משמעותה שביהמ"ש יתן פסק דין על דרך הביניים והמיצוע שבין טענות שני הצדדים." (ר' ת.א. (ב"ש) 187/93 – פרץ אשר נ. קופ"ח של ההסתדרות, תק-מח 95(3), 240).
מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו.
לאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)), ועיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים ובמסמכים שלפני, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק, כסילוק סופי ומוחלט של כל טענות הצדדים בעניין זה, לחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך כולל של 3,600 ש"ח.
סכום זה ישולם תוך 60 יום מהיום, אחרת יצבור הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל. במקרה כזה, יחודשו הליכי ההוצאה לפועל לגביית הסכום הפסוק, כאמור לעיל.
ניתן היום, י"ט תשרי תשע"ה, 13 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|