ת"ת 24622-09-14

מונחת לפני התנגדות לתובענה על סכום קצוב. התובעת היא חברת סלולר והסכום הנתבע הוא בגין שירותים וציוד.

הנתבע טוען כי העסקה מוכחשת, החתימה המצורפת למסמכי כתב התביעה אינה חתימתו, פירוט העמלות והריביות לא ברור ולא מובן וכל הסכומים הנטענים אינם כדין ומופרזים. עוד טוען הנתבע כי "מעולם לא בדקתי לעומק ולא עיינתי במסמכים שבגינם נפתח תיק זה".

התובעת טוענת בתגובתה כי , ההתנגדות כללית ודינה להידחות, שכן במסגרת ההתקשרות זוהה הנתבע לטענתה על ידי נציג מטעמה באמצעות תעודת זהות. מדובר בניוד של שלושה מנויים מחברה אחרת לתובעת. אמצעי התשלום שמסר הנתבע הוא כרטיס אשראי שמספרו 2816. בהתאם לרישומי הנתבעת התובע נייד 5 מנויים לחברה אחרת.

אשר לטענה כי הנתבע לא התקשר עם התובעת, טוענת התובעת כי הנתבע לא פנה אליה בטענה זו. מה גם משנוצר חוב לתובעת פעל הנתבע או מי מטעמו לשלם את החוב לתובעת במזומן בהתאם לנספח ז'. יתרה מזו, הנתבע הפקיד מכשיר לתיקון ואף חתם על טופס בגין הפקדת המכשיר.

לאחר שבחנתי את הבקשה והתגובה, הגעתי למסקנה כי הגנתו של הנתבע כללית וגורפת מדי והיא בגדר "תפסת מרובה לא תפסת". הנתבע יורה לכל הכיוונים כדי להבטיח הגנה. אם הנתבע מעולם לא התקשר עם התובעת, לא ברור מדוע הוא טוען כי הריביות מופרזות. תצהירו של הנתבע עמום ואינו מפורט.

אמור מעתה, בצד ההלכה שצריך להיזהר לפני חסימת השער בפני מבקש רשות להתגונן קיימת החובה של אותו מבקש להתכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו. ודוק : ללא הקפדה על חובת הפירוט, יהפוך ההליך של סדר דין מקוצר להליך סרק ארוך יותר מסדר דין רגיל. למרבה הצער, הרתיעה מחסימת השער בפני מבקש רשות להתגונן מנוצלת על ידי נתבעים על ידי הגשת בקשות כלליות תוך העלאת טענות קיצוניות שמטרתן להבטיח קבלת רשות להתגונן במאמץ מינימלי. הנה כי כן, הטענה שהנתבע שילם מזומן כמפורט בסעיף 11 לתגובת התובעת ,(נספח ז'), סותרת באופן מוחץ את גרסתו של הנתבע.

אודה על האמת, הייתי קרוב לדחות את ההתנגדות. לאחר לבטים, אני מורה כי תינתן לנתבע רשות להתגונן לאחר שיפקיד בקופת בית המשפט סך של 7,818 ₪ תוך 14 יום מהיום.

לא יופקד הסכום הנ"ל תוך פרק הזמן האמור, תידחה ההתנגדות.

אין צו להוצאות.