ת"ת 2372-07-14 בדארנה נ' ש'

כנגד המבקשת הוגשה לביצוע בהוצאה לפועל תובענה על סכום קצוב לתשלום 14270 ₪ (קרן) בגין רכישת מוצרי עץ. לתביעה צורפה חשבונית מס מיום 31.10.2012. בבקשה להארכת מועד וההתנגדות טענה המבקשת כי במהלך שנת 2011 ביקשה לבנות צימרים. לצורך כך הזמינה את שירותיו של איימן שהינו אחיו של המשיב, שהציג עצמו כקבלן לבניית צימרים. בתמורה לבניית הצימרים, הוסכם כי המבקשת תשלם לאיימן סך של 85,000 ₪, אשר שולמו לו ב 12- תשלומים כמפורט בתצהיר. כן נטען כי איימן רכש את כל החומרים לבניית הצימרים מהמשיב וכי לאחר קבלת התשלום הנפיק המשיב למבקשת שתי חשבוניות בלבד , האחת ע"ס 19,379 שמספרה 0809 והשניה ע"ס 28,000 ₪ שמספרה 0880. וכי החשבוניות הנ"ל הונפקו בגין חומרים שרכש איימן מהמשיב לצורך בניית הצימרים. בגין העבודה שביצע איימן, לא הונפקו חשבוניות.

באשר לבקשה להארכת מועד טענה כי אי הגשת ההתנגדות במועד לא נבעה מזלזול בבית המשפט, אלא בשל מו"מ ארוך שהתנהל מול המשיב, שכן מיד לאחר קבלת האזהרה, פנו המבקשת ובעלה הן לאיימן והן למשיב, בניסיון להבין מדוע ובגין מה נפתח תיק ההוצל"פ, אולם בעיצומו של המו"מ, מצאה המבקשת את עצמה בהליכי גירושין, דבר שהעיק על מצב רוחה וגרם לעיכוב בהמשך המו"מ. כחודשיים לפני הגשת ההתנגדות חודש המו"מ, והתקיימה פגישה במשרדו של ב"כ המשיב. במעמד הפגישה ביקש בעלה של המבקשת הסברים והוכחות לגבי יתרת החוב הנטען, אך נותר ללא מענה.

בדיון בפני העידה המבקשת כי את החשבוניות שצירפה להתנגדות היא קיבלה מאיימן וכי שילמה לאיימן בשיקים בהם לא ציינה שם נפרע. כן העידה כי היא ובעלה ניהלו מו"מ עם המשיב, לאחר מכן פתחו בהליכי גירושין וכחודשיים לפני הגשת ההתנגדות חודש המו"מ לאחר שהיא ובעלה חזרו לגור יחדיו.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בתיק אני מחליטה כדלקמן:

תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי הארכת מועד או זמן שנקבעו בחיקוק, מותנית בקיומם של טעמים מיוחדים שיירשמו. טעמים מיוחדים כאמור ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. לצד משכו של האיחור יש ליתן את הדעת למכלול שיקולים ובהם: מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור, מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור, וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. יודגש כי אין המדובר ברשימת שיקולים ממצה ושאלת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד תיבחן תמיד על פי מכלול נסיבות העניין (בשא 5636/06 נפתלי נשר נ' שלומי גפן, פורסם באתר נבו).

המבקשת העידה כי חודשיים לפני הגשת ההתנגדות שרר בינה לבין בעלה שלום בית, כך שהליך הגירושין בו פתחה מספר שנים לפני פתיחת התיק, לא היה בו כדי למנוע הגשת ההתנגדות במועד. גם ניהול משא ומתן בין הצדדים אינו מהווה נימוק המצדיק הארכת המועד, שכן על בעל הדין לכלכל צעדיו על פי שיקוליו הוא ולא לסמוך על עמדותיו או מהלכיו של הצד שכנגד (ב"ש 1216/85‏ ‎ ‎מדינת ישראל‎ ‎נ' עוזי בן שלום עצמון, פורסם באתר נבו).

יחד עם זאת, התביעה שבפני הוגשה בדרך של ביצוע תובענה על סכום קצוב כאשר היא אינה מתאימה להליך מסוג זה. התביעה מבוססת על חשבונית מס שהופקה על ידי המשיב. סעיף 81א 1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967 קובע כי על תביעה על סכום קצוב להיות נתמכת בחוזה או בהתחייבות מפורשים או מכללא שיש עליהם ראיה בכתב. כשהכוונה הינה למסמך הקשור לנתבע העשוי על ידו או בחתימתו (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית בעמ' 369). החשבונית התומכת בתביעה אינה חתומה בידי המבקשת ואינה עונה על דרישת הראיה בכתב. כך שלא היה מקום להגיש התביעה בדרך של ביצוע תובענה על סכום קצוב בהוצאה לפועל. יתרה מזו, המבקשת העלתה הגנה טובה, כאורה, שיש בה כדי להדוף את התביעה מעליה במידה ותתברר כנכונה.

לפיכך, בנסיבות העניין שלפני, נראה כי אינטרס הציבור מטה את הכף ליתן למבקשת הזדמנות למצות את בירור הגנתה לאור הליקוי שחל באופן הגשת התביעה. כאשר את מחדלה הדיוני באיחור בהגשת ההתנגדות ניתן לרפא במקרה זה באמצעות פסיקת הוצאות לטובת המשיבה.

לפיכך, מורה כי בכפוף לתשלום הוצאות למשיב בסך של 2000 ₪ בתוך 30 יום מהיום תינתן למבקשת רשות להתגונן ותימחק כותרת התביעה.

התצהיר ישמש כתב הגנה.