ת"ת 21718-10-13 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' ורובל

1.התנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב בסך של 1,177 ₪, עבור סכום ההשתתפות העצמית בו מחויב המבקש מכח פוליסת רכב לביטוח צד ג'.

מקור החיוב באירוע תאונתי בו היה מעורב המבקש ואשר נדון בבית המשפט לתביעות קטנות והוכרע בפסק דין המחייב את המבקש (ואת המשיבה כמבטחת) לשלם לתובע בתובענה שם את נזקי התאונה.

משחויבו המבקש והמשיבה, הנתבעים שם, שילמה המשיבה כפי חובתה כמבטחת את הסכום שנפסק ופנתה בדרישה למבקש לתשלום סכום ההשתתפות העצמית, אך לא נענתה.

בנסיבות אלה, עתרה המשיבה בתובענה זו.

בהתנגדותו טוען המבקש כנגד ההכרעה שנתקבלה בפסק הדין ועומד על גרסתו הוא לאירוע התאונה ואף טוען (אף כי לא בתצהיר גופו) כי עוה"ד של הביטוח אמר לו שיש לו השתתפות מלאה ועשה עסקה עם התובע שם תוך שנאמר לו כי הכל בסדר (כפי הנראה מתכוון המבקש לנציג חברת הביטוח שנכח מטעם המבטחת בדיון לנוכח היותו דיון בבית המשפט לתביעות קטנות).

2.לאחר עיון בטענות הצדדים ולאחר ששמעתי חקירת המבקש בפני הגעתי לכלל מסקנה כי דין ההתנגדות להידחות בהעדר כל טענת הגנה הנלמדת מן ההתנגדות והראויה להתברר ומאחר וכלל טענות המבקש נסתרות לנוכח החומר הקיים.

כאמור, בגין האירוע התאונתי הוגשה כנגד המבקש והמשיבה כמבטחת, תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות באשקלון, במסגרת ת"ק 2128/09.

המדובר בתביעה שנוהלה באופן תקין ומלא כעולה בבירור מתיק בית המשפט. המשיבה הגישה בשמה ובשם המבקש כתב הגנה במסגרתו נפרשה גרסתו המלאה והמפורטת של המבקש, הזהה לגרסה שהועלתה בהתנגדות, וזאת מטבע הדברים לאחר שקיבלה ממנו את הגרסה.

לאחר שהוגש כתב הגנה נתקיים דיון מלא בתובענה בפני כב' השופט (בדימ') עמירם דננברג, בו נכח המבקש, כעולה הן מפרוטוקול הדיון בתיק התאונה והן מחקירתו בפני. בדיון שהתקיים העידו כלל העדים הרלבנטים, שני הנהגים, נהג רכב התובעת והנתבע, וכן התובע, ונציג חברת הביטוח ביצע חקירה נגדית לעדי התביעה ואף סיכם טענות ההגנה בפני בית המשפט.

עם תום הדיון נתן בית המשפט פסק דינו בתובענה ובמסגרתו קיבל גרסת עד התביעה, קבע כי היא מהימנה עליו וכי הוא מייחס לה את מלוא המשקל. בית המשפט קבע אפוא כממצא שבעובדה כי התאונה ארעה כגרסת התביעה ודחה את גרסת המבקש. בית המשפט פסק וחייב אפוא את הנתבעים שם (המבקש והמשיבה) בתשלום נזקי התובע.

למעלה מן הנדרש יוער כי בניגוד לנטען ע"י המבקש, מפרוטוקול הדיון בתיק התאונה עולה בבירור כי הן התובע והן הנהג ברכב התובע העידו בפני בית המשפט, כך שאין כל יסוד לטענה כאילו לא העיד לכאורה נהג רכב התובע.

כן, לא ברורה טענת המבקש לפיה לכאורה נאמר לו ע"י נציג המבטחת להודות, שכן כעולה מהפרוטוקול נציג המבטחת ניהל את ההליך באופן מלא תוך עמידה על גרסת ההגנה, לרבות ביצוע חקירות נגדיות לעדי התביעה וסיכומים טרם מתן פסק הדין.

3.בנסיבות אלה, הרי שעסקינן בפסק דין חלוט, שניתן לאחר דיון ממצה במסגרתו נכח המבקש, מסר גרסתו עוד במסגרת כתב ההגנה ואף העיד בפני בית המשפט.

לאור כל המפורט לעיל, הרי שטענת המבקש כעת לניהול לא נכון של תיק התאונה בידי נציג המבטחת, לא רק שהינה טענה כללית, סתמית ואשר אינה מתבססת על עובדות קונקרטיות, אלא שהיא נסתרת מאליה כפי העולה בבירור מניהול תיק התאונה במסגרתו התנהל ייצוג ההגנה כרגיל וכראוי.