ת"ת 21352-11-14 פלאפון תקשורת בע"מ נ' כץ

הזוכה הגישה לביצוע תביעה על סכום קצוב בתיק ההוצל"פ שבכותרת ע"ס כ-3,300₪.

כתב התביעה מציין, כי החייב התקשר עם הזוכה בהסכם לקבלת שירותים שתספק לו הזוכה כנגד תשלום.

בין היתר חתם הנתבע על הוראת קבע לחיוב חשבונו – נספח א' לכתב התביעה.

השירותים סופקו והנתבע לא כיבד התחייבותו ונותר חייב כ-2,780₪ אליהם התווספו הוצאות גבייה בסך 474.30₪ "מכוח ההסכם" וכן הפרשי הצמדה וריבית.

המבקש הגיש התנגדות ותצהירו הסומך אותה כולל אמירות שמן הראוי היה להימנע מהן במסגרת תצהיר כגון: "חברת פלאפון עוסקת במעשה מרמה והונאה של ציבור לקוחותיה" וכן מסקנות שונות אליהן הגיע המבקש עוד בטרם החל הדיון כגון: שאין מסמכי המשיבה כוללים ראיות המוכיחות את סכום החוב המיוחס לו.

כך או אחרת, ביום 14/1/2015 התייצבו הצדדים לחקירה ובראשית הדיון הודיעה ב"כ הזוכה, כי מוותרת היא על חקירת המבקש משום שבתצהירו אין שום פירוט, זולת טענות כלליות.

במעמד הצדדים ניתן צו סיכומים לפיו היה על המבקש להגיש סיכומיו תחילה, בתוך 30 יום, היינו, עד אמצע פברואר 2015.

בפועל הגיש המבקש את סיכומיו רק ביום 16/3/2015.

הזוכה מנגד, החליטה על דעת עצמה להגיש סיכומים בטרם הוגשו סיכומי החייב.