ת"ת 20615-01-15 עירית ירושלים נ' נתשה

בפני התנגדות לביצוע תביעה, אשר בהסכמת המשיבה, תידון כאילו הוגשה במועד.

1.בתצהירה, מעלה המבקשת טענת התיישנות כנגד חלק מהחוב הנתבע ואילו ביחס ליתר החוב מעלה היא טענת "אינני מחזיקה". לטענתה, בתקופה נשוא החוב השתמש בנכס מר מ' ג' נ' (להלן: "מר מ'"), המשתמש העיקרי בנכס. המבקשת טוענת כי מעולם לא דיווחה שהיא משתמשת בנכס. הנכס עבר לבעלות מר מ' כבר ביום 07.05.2002 באמצעות ייפוי כוח בלתי חוזר.

2.בתגובתה, טענה המשיבה כי המבקשת מסתירה כי מר מ' הוא בעלה, שנפטר, וכי המבקשת שילמה לפחות שני תשלומים על חשבון החוב, דבר המעיד על הודאתה בהחזקה ו/או בחוב. עוד מעלה המשיבה כי המבקשת לא הגישה השגה תוך 90 יום, כדין, והחוב הפך חלוט. המשיבה שלחה התראות ודרישות במהלך השנים ולא ניתן לייחס התיישנות לחוב, שכן בוצעו הליכי גביה העוצרים את מרוץ ההתיישנות.

3.המבקשת השיבה כי הינה אישה מבוגרת, שאינה יודעת קרוא וכתוב. לטענתה, שילמה דרישות חוב מתוך חוסר הבנה ואין זה ראוי לנצל את תמימותה.. המבקשת מכחישה כי הנכס הוחזר לחזקת בעלה המנוח, בחייו. בעלה המנוח הוא מר חמדי נטשי, ולא כפי שטוענת המשיבה. מההתראות עולה כי נשלחו לכתובת בשעפט, והמבקשת מציינת כי היא מתגוררת במחנה פליטים שעפט ולא בשכונת שעפט.

4.עמדת בתי המשפט היא, שככלל, ראוי למצות את דרך ההשגה קודם לפנייה אל בית המשפט האזרחי, שאם לא כן, תסוכל מטרת החוק הקובעת דרך מיוחדת להשיג על החלטות העירייה בעניין החיוב בארנונה (ראו למשל, ע"א 739/89 אהרן מיכקשוילי נ' עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד מה(3) 769, 773-772), אך למרות זאת, דרך ההשגה שנקבעה בחוק, אינה שוללת את האפשרות שאת טענתו של מי שחויב בתשלום ארנונה, כי אינו מחזיק בנכס שבגינו חויב, יוכל הוא להעלות לפני בית המשפט, אם קיבל רשות לעשות כן. משיש בטענות המבקשת כדי להוות הגנה, ככל שיוכחו, אני מורה על קבלת ההתנגדות בהתאם לתקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות").

5.נוכח סכומה תידון התובענה בסדר דין מהיר.

הצדדים יפעלו להסבת כתבי הטענות בהתאם להוראות פרק ט"ז1 לתקנות.

התובעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו- 214ח בתוך 30 יום מהיום, וכן תפרע את הפרשי האגרה אותם עליה לפרוע על פי דין.

הנתבעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים אותם יש לצרף לכתב ההגנה כמפורט בתקנות 214ג ו- 214ח, וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת מסמכי התובעת.

היה והתובעת לא תגיש את המסמכים ולא תפרע את הפרשי האגרה בחלוף המועד שנקצב כאמור, תמחק תביעתה.