ת"ת 19531-03-15 טלרון מצברים בע"מ נ' אבו עקסה

כנגד הנתבע הוגשה תביעה על סכום קצוב על סך של 7,178 ₪ בגין יתרת חוב עבור מצברים אותם רכש מהמשיבה. האזהרה על פתיחת תיק ההוצל"פ נמסרה למבקש ביום 12.12.2014. את ההתנגדות הוא הגיש ביום 3.3.2015. בבקשה להארכת מועד אישר המבקש כי קיבל האזהרה בחודש 12/2014 וביום 23.12.2014 פנה לעו"ד שייצגו בהליך. לאחר מכן נפטרו דודו וסבתו של המבקש ולאור חג המולד של העדה הנוצרית עליה נמנה ב"כ המבקש שחל באותה תקופה התעכב הטיפול בהתנגדות והאחרון פנה לב"כ המשיב לקבלת ארכה. על אף הארכה שהוסכמה לא טופלה ההתנגדות במועד בשל לחץ בעבודה במשרדו של ב"כ המבקש שהינו גם רו"ח שהיה חיייב להגיש דוחות למס הכנסה עד לסוף 2/2015.

בהתנגדות טען המבקש כי שילם למשיבה 14,250 ₪ ביום 11.8.2011 ובחודש 12/2011 הוחזרו למשיבה 11 מצברים בגינם קיבל זיכוי בכרטסת וכי המשיבה התחייבה לתת לו הנחה של 10% מהסחורה שנמכרה לו. הבקשה להארכת מועד וההתנגדות נתמכו בתצהיר מטעם המבקש על דרך ההפניה.

בדיון שהתקיים בפני ויתר ב"כ המשיבה על חקירת המצהיר וביקש לדחות את הבקשה להארכת מועד וההתנגדות אשר מבוססות על תצהיר בגצ"י, כאשר נימוקי הבקשה להארכת מועד אינם נתמכים בתצהיר של עוה"ד שכנטען התעכב בטיפול בהתנגדות. כן טען כי אין בנימוקים שצויינו בבקשה כדי להצדיק את הארכת המועד.

ב"כ הנתבע ציין כי חלק מהזיכויים להם טען בהתנגדות קיבלו ביטוי בכרטסת הנהלת החשבונות של המשיבה אולם בנוסף היה צריך לנכות את ההנחה בשיעור של 10% מהיקף המכירות שעמד על סך של 100,000 ₪.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים אני מחליטה כדלקמן:

הן הבקשה להארכת מועד והן ההתנגדות נתמכו בתצהיר של המבקש שנוסח על דרך ההפניה. הכלל הוא כי המצהיר חייב בתצהירו להביא את כל אותן העובדות שהוא מבקש להוכיחן ואין לערוך תצהיר על ידי איזכור והפנייה אל מסמך אחר, כגון האמירה 'כל העובדות המופיעות בכתב התביעה הן נכונות', תצהיר כזה פסול ולא יתקבל. (ראה ע"א 16/89‏ "ורדים" חברה לגידול פרחים בע"מ‎ ‎נ' החברה הישראלית, פורסם בנבו והציטוטים שם).

מעיון בתיק עולה כי המקש פנה לעו"ד בתוך תקופת האזהרה וכי הסיבות הנעוצות במות קרובי משפחתו של המבקש ובחג המולד לא היו רלוונטיות לאחר הארכה שהוסכם עליה בין הצדדים וכי בעיקר ארע האיחור בשל עומס עבודה במשרדו של ב"כ המשיב, נימוק זה לא נתמך בתצהירו של מי ממשרדו של ב"כ המבקש והוא לא יכול היה למנוע ממנו לפנות שינית לב"כ המשיבה או לעתור בבקשה לבית המשפט להארכת המועד.

תקנה 528 לתקנות סדר הדי האזרחי התשמ"ד-1984 הקובעת את גדרי סמכותו של בית המשפט להאריך מועדים, קובעת: "מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו ,ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכו מטעמים מיוחדים שיירשמו".

נפסק כי כאשר מקורם של הטעמים בבעל הדין, או בבא כוחו, כאשר שקידה ראויה או בדיקה פשוטה, מצד בעל הדין, או בא כוחו, היה בהם כדי למנוע את המכשלה, לא יראו אלה בנימוקים המגיעים עד כדי מעלת טעם מיוחד (בש"א (נצ' )3420/04 עווד נ' דיבאן, פורסם בנבו). הטענה בדבר מותם של קרובי משפחת המבקש או העומס בעבודה במשרדו של בא כוחו כאמור לא הוכחה וממילא אינה מונע להגיש את ההתנגדות במועד או לפנות לב"כ המשיב או לבית המשפט ולעצור להאריך המועד.

לפיכך, ובהעדר טעם מיוחד להארכת המועד להגשת ההתנגדות אני דוחה את הבקשה להארכת המועד.