ת"ת 19223-01-14

לפניי בקשת הנתבעת לביטול פסה"ד שניתן בהיעדר התייצבותה לדיון שהתקיים לפניי ביום 9.7.15 , ולפיו נדחתה ההתנגדות לביצוע תובענה אשר הוגשה במסגרת תיק הוצל"פ 13-08328-13-3.

הנתבעת טוענת כי הנציג מטעמה התייצב לאולם בית המשפט בשעה 12:55 ואיחר לדיון מפאת עומסי תנועה כבדים ומאחר שמקום מושבו בעיר אשדוד . עוד טוענת כי לאחר שניתן פסה"ד בית המשפט סירב לבטלו על אף שטרם קם מכיסאו.

בבקשתה חוזרת הנתבעת על טענות ההגנה האמורות בהתנגדות.

ב"כ התובעת מתנגד לבקשה וטוען כי דינה להידחות , ראשית מאי הדיוקים הנטענים ביחס לשעת התייצבות נציג הנתבעת באולם בית המשפט , וכן לעניין הטענה ולפיה נכח באולם שעה שנכנס נציג הנתבעת .

עוד סבור ב"כ התובעת כי הנתבעת לא העלתה כל טענת הגנה ראויה ומשכך , וגם מטעם זה בלבד דין הבקשה להידחות.

לאחר שעיינתי בבקשה מצאתי כי נסיבותיה אינן מקימות עילה לביטול פסה"ד ;

כאמור בפסה"ד , הנתבעת ידעה על מועד הדיון , אשר לבקשתה נדחה למועד אליו תוכל להתייצב.

החלטתי בדבר מועד הדיון נשלחה לנתבעת ע"י מזכירות בית המשפט באמצעות פקס ידני , והנתבעת אף פעלה בהתאם להוראותיו והודיעה לב"כ התובעת על מועד הדיון הנדחה.

בנסיבות האמורות בבקשה היה על נציג הנתבעת להודיע למזכירות בית המשפט על איחורו הצפוי לדיון מפאת עומסי התנועה , או לשוחח עם ב"כ התובעת ולהודיע לו על האיחור , ואין הוא יכול לעשות דין לעצמו ולהגיע לבית המשפט במועד המתאפשר לו , ולצפות כי הדיון יתקיים במועד זה.

זאת ועוד , כפי שעולה מפרוטוקול הדיון , שעת הדיון היעודה הייתה בשעה 12:15 , בעוד פסה"ד ניתן בשעה 12:52 ולאחר שבית המשפט המתין לבואו .