ת"ת 1830-04-15

לפניי התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב.

המבקשת התקשרה בחודש מרץ 2011 בהסכם עם המשיבה לניוד שלושה קווי טלפון אליה ורכישת שלושה מכשירים מסוג נוקיה N8 במחיר 89 ₪ למכשיר ל-25 חודשים.

המצהיר מטעם המבקשת, מר ליאור פנסו (להלן "המצהיר") מתאר כי המכשירים סבלו מתקלות חוזרות ונישנות, ששיבשו את עבודת עובדי המבקשת, תיקונים לא צלחו וגרמו לנזק נוסף בשל השימשו במכשירים חלופיים נחותים, ולבסוף הוסכם ביום 7/2/12 או ביום 8/2/12 על "שדרוג טכני" למכשירים מסוג אריקסון אקספיריה, תוך הארכת תקופת התשלום עבור המכשירים ל-36 חודש במחיר 79 ₪ בצירוף מע"מ וקבלת החזרים כנגד שימושים מעל 99 ₪ בחודש בסך 59 ₪ ועוד 20 ₪ (נספח ב' לכתב התביעה). בהסכם השני צויין במפורש כי יתרת התשלומים בגין מכשירי הנוקיה הינה 89 ₪ לחודש למשך 25 חודשים וכי כל ההטבות וההחזרים שניתנו בתכנית הקודמת או בגין הציוד המפורט יופסקו "למעט בשידרוג טכני" (תחת הכותרת "ציוד קצה קודם").

המבקשת טוענת כי למרות ההסכם המשיכה המשיבה וחייבה אותה עבור מכשירי הנוקיה שהוחזרו בסך 89 ₪ לחודש, לאחר פניות ותלונות (נספח 1 לבקשה, מכתב המבקשת מיום 27/6/12), זוכה חשבון המבקשת ביום 25/7/12 בסך 615 ₪ בגין התקופה שמכריתת ההסכם השני ועד ההחזר (נספח 2 לבקשה, מכתב המשיבה מיום 25/7/12). במכתב צויין כי עיסקת השדרוג הטכני עומדת בעינה וצורף הסכם בגין אחד הקווים. לאחר מכן המשיכה המשיבה וחייבה את המבקשת עבור מכשירי הנוקיה התקולים, שהוחזרו, המבקשת פנתה למשיבה ביום 2/4/13 (נספח 3 לבקשה) ונענתה ביום 11/4/13 (נספח 4 לבקשה) בתשובה, המפנה לתשובה מיום 25/7/12, "תשובתנו הרשמית והסופית בנושא", לפיה "עיסקת השדרוג הטכני... בעינה עומדת וההחזרים הניתנים במסגרתה כפופים לתכנית עליה חתמת".

על כן ביטל המצהיר את הוראת הקבע והמבקשת התקשרה עם חברה אחרת. המבקשת קיבלה מכתב התראה לתשלום החוב (נספח 5 לבקשה), ובא כחה השיב למכתב, דחה את הדרישה ושלח לב"כ המשיבה את שלושת מכשירי האריקסון (מכתב ב"כ המשיבה נושא תאריך שגוי, נספח 6 לבקשה). המשיבה ענתה לב"כ המבקשת ביום 9/9/13, דחתה את דרישותיו במכתב, ציינה כי על המבקשת לאסוף את המכשירים, אחרת יועברו לבעלות המשיבה, ללא שהדבר ישחרר את המבקשת מלעמוד בהתחייבויותיה, וכי תשובות המשיבה בעניין ניתנו בעבר בעל פה ובכתב (נספח 7 לבקשה). כמו כן נשלחה ע"י ב"כ המשיבה ביום 10/6/14 התראה לפני הגשת תביעה, וב"כ המבקשת השיב לה ביום 26/8/14 וכל צד חזר על טענותיו.

התביעה הוגשה בגין חוב בסך 10,511 ₪, המורכב מ-1,493 ₪ בגין קרן חוב בגין החודשים מאי ויוני 2013 ויתרת חוב בגין שלושה מכשירים בסך 2,903 ₪ לכל מנוי, סה"כ 10,202 ₪ ליום 30/6/13 (פירוט הרכב החוב, נספח ג' לכתב התביעה וכרטסת, נספח ד').

המבקשת טענה כנגד כשירות התביעה להתברר כתביעה על סכום קצוב, ובדיון ביום 17/6/15 נדחתה הבקשה לאחר שמיעתה בעל פה.

המצהיר לא נחקר נגדית, ובאי כח הצדדים סיכומו טענותיהם בעל פה בדיון.

הטענה העיקרית של המבקש הינה בעניין החיובים בגין מכשירי הנוקיה שהוחזרו. כעולה משתי החשבוניות, שצורפו ע"י המבקשת בפנייתה למשיבה (נספח 1 לבקשה) בהשוואה להסכמים מיום 8/2/12 ומיום 7/2/12 עולה כי המבקשת חוייבה וזוכתה בהתאם להסכם, ואף מעבר לכך. כך בחשבונית המתייחסת לתקופה שמיום 27/6/12 עד 26/7/12 חוייבה בגין שני המכשירים (89 ₪ ועוד 79 ₪), זוכתה באותם סכומים (89 ₪ ועוד 59 ₪ ועוד 20 ₪) ובנוסף בסך 25 ₪ עבור כל אחד מהקווים 3911199 ו-3132417 ו-50 ₪ בגין קו 8855520. בחשבונית המתייחסת לתקופה שמיום 27/7/12 עד 26/8/12, חוייבה המבקשת בגין שני המכשירים (79 + 89 ₪) זוכתה בסך 59 + 20 ₪ בכל הקווים, ועוד זוכתה בגין החזר מכשירי הנוקיה בסכומים שונים של 47 ₪, 20 ₪ ו-45 ₪. בנוסף זוכתה בהטבות בקווים השונים בסך 74.75, 99.75 ו-74.75 ₪. כעולה מהמסמכים, המבקש התחייבה לשלם עבור מכשירי הנוקיה 25 תשלומים בסך 89 ₪ ועבור מכשירי האריקסון 36 תשלומים בסך 79 ₪. כאמור בבקשה ובמכתבים זוכתה המבקשת ביום 25/7/12 בסך 615 ₪, ולא ברור ממה מורכב הסכום.