ת"ת 17532-08-13 בנק פועלים נ' מחמוד

המבקש נתבע כערב להלוואה, שקיבל מר אליאס אליאס (להלן: "החייב") בסך 45,000 ₪ (כתב התחייבות וערבות להחזרת הלוואה מיום 23/3/09, נספח א' לכתב התביעה). לבקשת המשיב קבעה רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה כי ההליכים נגד החייב מוצו (החלטה מיום 12/6/13, נספח ב' לכתב התביעה).

התביעה הוגשה בגין יתרת החוב בהלוואה ובגין הוצאות יחסיות בתיק ההוצל"פ נגד החייב, כפי חלקו של הערב בחובו של החייב.

המבקש התגונן במספר טענות:

א.שיעור הריבית. המבקש טען כי חוייב בריבית גבוהה מהמוסכם (14.35% במקום 9% לשנה);

ב.הטעייה, אי גילוי מידע ורשלנות. המבקש טען כי בעת חתימתו על כתב הערבות לא גילה לו המשיב כי מצבו הפיננסי של החייב גרוע, ולו חובות רבים;

ג.אי מסירת הודעה לערב. המבקש טען כי המשיב לא פנה אליו מייד כשהחייב לא שילם את חובו, אלא המתין עד ליום 27/6/11, בפנייתו למבקש במכתב רשום, אשר לא נתקבל אצלו, ובכך הרע המשיב את מצבו של המבקש.

ד.גרימה לפקיעת החיוב הנערב. המבקש טוען כי המשיב דחה את הצעת החייב לשלם 1,000 ₪ לחודש כפי יכולתו, ובכך פגע בערב.

לפי החלטת ביניים, שנתתי ביום 12/8/13, הגיש המשיב תגובה, בצירוף נספחים, והמבקש לא ניצל את ההזדמנות לתקן את ההתנגדות, כפי שהוצע באותה החלטה ובהחלטה מיום 12/1/14.

1

המשיב בתגובתו הבהיר כי הריבית ההסכמית לא היתה 9% אלא פריים + 9% והפנה לסעיפים המתאימים, המזכים גם בחיוב בריבית פיגורים; המשיב מציין כי ריבית הפיגורים אינה עולה על הסכום המירבי הקבוע בחוק הערבות, התשכ"ז-1967.