ת"ת 17166-04-15 עיריית בת ים נ' שניידרמן

בפניי בקשה להארכת המועד להגשת התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב והתנגדות.

1. תיק ההוצאה לפועל נפתח בשנת 2005, במסגרתו נדרשה המבקשת לשלם למשיבה סך של 4,155 ₪, סכום המשקף תשלומי מסים בגין דירה ששכרה המבקשת. ההתנגדות הוגשה ביום 12.4.2015. נטען במסגרתה שמבוקש להאריך את המועד להגשת ההתנגדות, מאחר והאזהרה לא נמסרה למבקשת והמשיבה סירבה למסור למבקשת את אישור המסירה. לגופם של דברים נטען שביום 31.8.2004 הסתיימה תקופת השכירות במושכר, המבקשת התייצבה אצל המשיבה ביחד עם המשכיר, מאחר והוא התנה את החזר הערבות הבנקאית בה הוא החזיק בתנאי שהמבקשת לא הותירה חוב כלשהו למשיבה ובמעמד זה דווח למשיבה על עזיבת המושכר.

2. כעולה מהחלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל מיום 12.4.2015, המועד האחרון להגשת ההתנגדות חלף ביום 5.2.2006.

3. לאחר בחינת טענות הצדדים, העדויות והראיות שהוצגו, הגעתי למסקנה לפיה לא עלה בידי המבקשת להניח תשתית עובדתית לפיה היא לא ידעה על תיק ההוצאה לפועל ולא הונח ביסוס לקיומו של "טעם מיוחד" להארכת המועד, כאמור בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. כמו כן, לא הונח ביסוס לקיומה של הגנה.

4. סוגיית המסירה: כאשר מוגשת התנגדות ולפי רישומי לשכת ההוצאה לפועל מדובר באיחור, יש ליתן התייחסות פרטנית בתצהיר ביחס לנתוני המסירה. אישור המסירה אמור להיות מצוי בתיק ההוצאה לפועל (אלא אם התיק בוער), ואין צורך לדרוש את העתקו מהצד שכנגד. בהיעדר טענה לפיה תיק ההוצאה לפועל בוער, היה על המבקשת לצרף לכתב ההתנגדות את אישור המסירה של האזהרה וליתן התייחסות פרטנית לאישור. המבקשת לא עשתה כן ומחדלה נזקף לחובתה.

   המסירה בוצעה ביום 1.1.2006 בחנות השייכת למבקשת. גורם שנכח בחנות (על פי הנטען בדיון, עולה שמדובר בשוכר) קיבל את האזהרה. המסירה בוצעה באמצעות שירות הדואר והגורם הנזכר באישור המסירה חתם על קבלתה. גם בנחה שלא מדובר היה במען מתאים לביצוע מסירה (כאמור, מדובר בחנות), היה על המבקשת להבהיר האם מקבל המסירה מסר לה את האזהרה או הודיע לה על קבלתה. בהיעדר התייחסות של המבקשת לאישור המסירה בבקשתה, דין הבקשה להידחות.

   גם בהנחה שלא מדובר במסירה כדין, יש לבחון האם ידעה המבקשת על תיק ההוצאה לפועל במועד מאוחר יותר ונמנעה מלפעול. בהתאם לדין, הכלל הוא שמניין הימים חל ממועד המסירה בפועל. הכרה בידיעה כתחליף למסירה בפועל מהווה חריג. ידיעה תוכר כמסירה אם מדובר בידיעה קונקרטית ולא בידיעה כללית בלבד.