ת"ת 16878-08-14 בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' תדמור

זוהי התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב אשר הוגשה בלשכת ההוצאה לפועל על סך 35,805 ₪ בשל יתרות חוב בחשבון עו"ש והלוואה, בחשבון הבנק של הנתבע אצל התובע.

על פי תצהירו של הנתבע, התומך בהתנגדות, הוא אינו חולק על סכום החוב, ברם, לטענתו, הגיע לידי הסכם עם סגן מנהל הסניף של התובע, בסמוך לראש השנה 2013, כי יפרע את החריגות בחשבון והפיגורים בהלוואה ומדי חודש יפקיד את סכום התשלום עבור פירעון ההלוואה. לטענת הנתבע, חרף העובדה שעמד בהסכם, שלח לו ב"כ התובע התראה, שהתקבלה אצלו ביום 9/12/13, לפיה יועמדו כל החיובים לפירעון מידי.

הנתבע נחקר בחקירה נגדית והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

בסיכומיו, מודה הנתבע כי ממועד מכתב ההתראה מיום 18/12/13 ועד להגשת התביעה, לא עשה דבר ולא שילם על חשבון החוב. מנגד, טענה ב"כ התובע, כי הנתבע נקלע לקשיים כלכליים בגינם הפסיק לשלם את חיוביו כלפי התובע ואין בפיו כל הגנה כלפי התביעה.

בתום הדיון, ביקשו הצדדים אורכה של 30 ימים על מנת לסיים את הסכסוך ללא הכרעה שיפוטית. מהודעת ב"כ התובע מיום 10/12/14 עולה כי הדבר לא עלה בידי הצדדים, ובהעדר כל טענת הגנה, מבקש התובע לדחות את ההתנגדות ולחייב בהוצאות. בתגובה להודעה, מבקש הנתבע לדחות את בקשת התובע, הנתבע מוסיף בתגובתו, כי אינו חולק על חוב התביעה, אך מבקש לאפשר לו לשלם את החוב בהתאם להסכם בעל פה שנערך עם סניף התובע, לשלם את כל הפיגורים בהלוואה ולהמשיך לשלם את יתרת החוב בהתאם ללוח הסילוקין המקורי של ההלוואה.

לאחר ששקלתי את טענות בעלי הדין, אני מוצאת לנכון לקבל את בקשת התובע.

בהתאם לסעיף 81א1(ד)(2) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, תועבר התנגדות לביצוע תביעה לבית משפט ודינה כדין בקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר. משכך, תבחן ההתנגדות לאור ההלכות שנקבעו לעניין סדר דין מקוצר. על פי ההלכה הפסוקה, בשלב זה של הדיון, די לו למבקש להראות כי תצהירו מגלה הגנה אפשרית כנגד התביעה. נפסק, כי גם מי שהגנתו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה כנגדו הינם קטנים, יקבל רשות להתגונן.

בענייננו, הגם אם נכונה טענת הנתבע בדבר הסכם תשלומים לפירעון החוב שנערך עם נציג התובע, סגן מנהל הסניף בו מתנהל חשבון הנתבע, הנתבע הודה כי הוא לא עמד בהסכם ולא הפקיד כספים לחשבון, החל מחודש דצמבר 2013 ועד היום, זאת בהתחשב בעובדה שכתב התביעה כנגד הנתבע הוגש בחודש יוני 2014, מכאן, שבמשך 6 חודשים לא הפקיד הנתבע כל סכום בחשבון ולא פרע את התשלומים השוטפים של ההלוואה, פעולה שלטענתו התחייב לה על פי ההסכם לכאורה שנערך בינו לבין מנהל הסניף.