ת"ת 16050-02-13 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' אזולאי

המשיבה פתחה הליכי הוצל"פ נגד המבקש בגין חוב שנותר לו לאחר שביקש להפסיק קבלת שירותיה. 

יתרת חובו של המבקש כלפי המשיבה עמדה על סך של 753 ₪ (קרן).

בדיון בפניי הסביר ב"כ המשיבה כי החוב הוא בגין שימושים שוטפים של גלישה באינטרנט לגבי החודשים דצמבר 2011 ועד פברואר 2012; ובנוסף יתרת חיוב בגין רכישת נתב אלחוטי. בהתאם לרישומיה הודיע המבקש על בקשה להפסיק לקבל שירותים ביום 28/2/12.

התנגדותו של המבקש הוגשה באיחור.

לגופה של התנגדות למעשה לא כפר המבקש באופן חישוב החוב: לגבי החוב בגין גלישה באינטרנט, לא העלה המבקש כל טענה;

לגבי החוב בגין הנתב האלחוטי, טען המבקש שהמשיבה מחייבת אותו על נתב אלחוטי שניתן בחברות אחרות חינם וכי לא נאמר לו מעולם שהוא יידרש לשלם עבור הנתב האלחוטי שברשותו, ככל שיבחר להתנתק משירותי המשיבה.

בחינת טענות המבקש מעלה כי יש לדחות את ההתנגדות, וזאת אף מבלי להידרש לסוגיית האיחור שבהגשת ההתנגדות.

בשני הדיונים שהתקיימו בהתנגדותו של המבקש – בהם גם הוצעו הצעות לסיום המחלוקת בפשרה, אותן למעשה בחר המבקש שלא לממש – הסביר ב"כ המשיבה כי מדובר בנתב אלחוטי שנרכש בדרך של 'חיוב/זיכוי', כך שמאחר שהמבקש בחר להתנתק משירותי המשיבה קודם לסיום תקופת ה'חיוב/זיכוי', הרי שעליו להשלים את רכישת המודם ללא זיכוי שהוא.

תחילה טען המבקש כי לא הוכח לו שרכש את המודם בדרך של 'חיוב/זיכוי' לתקופה של 24 חודשים. בנסיבות אלה איפשר בית המשפט למבקש לסור למשרדו של ב"כ המשיבה כדי לבחון בעצמו את החשבונות ולקבל הסברים מתאימים מאת ב"כ המשיבה. המבקש בחר שלא לעשות כן. מכאן שיש לראות בטענה זו של המבקש כי לא רכש את הנתב האלחוטי במסלול של חיוב/זיכוי כטענה בעלמא.

יושם לב כי המבקש עצמו טען בדיונים כי מדובר בחיובים שלא זכר מהותם בשל חלוף הזמן.

טענתו האחרת של המבקש כי חברות אחרות מציעות את הנתב האלחוטי חינם, אינה יכולה להביא לביטול החיוב, זאת מאחר שקיים בין הצדדים הסכם לפיו רוכש המבקש את הנתב האלחוטי בפריסה של 24 תשלומים במסלול של חיוב/זיכוי כאמור. לכל היותר מדובר בטעות בכדאיות העסקה מול המשיבה, והמבקש רשאי היה שלא להתקשר עימה בתנאים שהציעה.