ת"ת 14254-07-14 סלקום ישראל בע"מ נ' הסעות חוף הכרמל בע"מ

בעניין: התנגדות לביצוע תביעה

1.ביום 20/5/14 הגישה התובעת כנגד הנתבעת תביעה על סכום קצוב על סך 49,900 ₪ בגין חיובים שצברה הנתבעת לתובעת בתקופה מיום 14/7/06 עד 5/8/07. לכתב התביעה צורפו הסכם מיום 14/7/06 אשר העתקו אינו קריא, דו"ח פעולות ללקוח שהוא למעשה כרטסת הנתבעת אצל התובעת לתקופה מיום 3/8/06 עד 5/8/07, פרטי הרכב החוב לטיפול משפטי מיום 15/5/14, מכתב התראה שנשלח ביום 19/2/14 ומכתב ב"כ התובעת לב"כ הנתבעת מיום 20/12/12 , הכולל הבהרות לגבי הרכב החוב.

2.הנתבעת הגישה התנגדות במסגרתה העלתה את הטענות שיפורטו להלן.

3.ראשית, נטען כי במעמד חתימת ההסכם הציע נציג התובעת עופר לנתבעת לרכוש 13 מכשירים מסוג נוקיה תוך הבטחה שאם יערכו שיחות במכשירים אלו, עלותם המלאה תקוזז מהחשבונות של הנתבעת. נטען כי כאשר גילתה הנתבעת כי ההפחתות בוצעו באופן חלקי או לא בוצעו כלל, פנתה הנתבעת לגורמים שונים אצל התובעת והובטח לה כי ייערך בירור אך ההפחתות לא בוצעו. נטען כי הנתבעת ידעה שהמכשירים נועדו לשימוש עובדיה ולכן לקחה בחשבון כי תבוצענה שיחות בהיקף זמן אוויר משמעותי במכשירים בעטיין תזוכה בעלות המכשירים. בהמשך נטען כי לא היתה התנייה כלשהי על היקף צריכת הדקות ודי בצריכה חלקית על מנת להביא להפחתת עלות המכשירים. ברי כי, ישנה סתירה פנימית בטיעון זה של הנתבעת. ב"כ התובעת הצביע על סתירה פנימית זו במסגרת סעיף 13 של התגובה וב"כ הנתבעת בחר להתעלם מכך במסגרת התשובה לתגובה. צודק ב"כ התובעת בטענתו לפיה אם די בצריכה כלשהי על מנת להביא להפחתת עלות המכשירים, לא ברור מדוע נטען כי הנתבעת הניחה שעובדיה יבצעו שיחות בהיקף זמן אוויר משמעותי שבעטיין תזוכה בעלות המכשירים. סתירה פנימית שכזו, מלמדת כבר בשלב זה על חוסר ממשות של הטענה, במידה המצדיקה , לכל הפחות , התניית קבלת ההתנגדות בהפקדה.

4.שנית, נטען כי תנאי ההסכם קשים להבנה וחלקם אינם ברורים כלל. נטען כי חוסר הבהירות קיים גם כאשר התובעת נתנה פרטים נוספים לגבי מרכיבי החוב במכתב מיום 20/12/12 ובמסמך המפרט את הרכב החוב לטיפול משפטי. במענה לטענה זו, טוען ב"כ התובעת כי ההסכם כולל טבלה ברורה ומפורטת לגבי פירוט המכשירים שנרכשו הכולל את דגם המכשיר, התשלום החודשי בגינו והחזר כספי חודשי מירבי ללקוח בהטבת זמן אוויר או בהחזר כספי על המכשיר. גם באשר לטענה זו, לא ניתן מענה ענייני ומפורט במסגרת התשובה לתגובה לטענות הנגד של התובעת. הטענה הכללית לפיה לתגובה צורפו מסמכים חדשים שיש לדון לגביהם בשלב ההוכחות, אינה נכונה במקרה דנן שכן נספחים ב' ו – ג' לתגובה צורפו גם לכתב התביעה כחלק מנספח א'. עם זאת, יש לזקוף לחובתה של התובעת את העובדה לפיה מסמכי ההסכם כפי שהוגשו לתיק אינם ברורים ולכן יש קושי אובייקטיבי לפענח את מה שכתוב בהם ולקבוע מימצאים על בסיס תוכן המסמכים. מנגד, יש לציין כי ב"כ הנתבעת לא טען במפורש שהמסמכים אינם קריאים. נקודה זו חשובה במיוחד לאור קיומה של חליפת מכתבים מתועדת בין הצדדים בנוגע לחוב נשוא התביעה החל מסוף שנת 2008. על כן גם טענה זו גובלת בהגנת בדים במידה המצדיקה התניית קבלת ההתנגדות בהפקדה.

5.שלישית, נטען כי הנתבעת התלוננה בפני התובעת על התנתקויות מרובות במהלך השיחות אך התלונות לא טופלו. נטען כי ההתנתקויות, הניסיונות לחזור לאותן שיחות, בעיות הקליטה והשיבושים בשיחות שלא נענו , גרמו לנתבעת לנזקים כלכליים והפסד עבודה פוטניצאלי שאינו ניתן לכימות ולאומדן. במענה לטענה זו, טוען ב"כ התובעת כי מדובר בטענה שכיחה המועלת באופן ערטילאי בפעם הראשונה במסגרת ההתנגדות. עוד נטען כי טענה זו חסרת יסוד כפי שמודגם בפירוט השיחות של אחת החשבוניות , אשר צורף לתגובה כנספח ד'. גם במקרה דנן לא ניתן מענה ענייני ומפורט לטענות הנגד של התובעת במסגרת התשובה לתגובה. עיון בפירוט השיחות שצורף כחלק מנספח ד' לתגובה אינו מלמד על קיומן של שיחות רבות שהסתיימו לאחר שניות ספורות, כפי שניתן לצפות כאשר ישנה בעיה חוזרת של ניתוק שיחות. עם זאת, אפשר למצוא בפירוט השיחות מס' מקרים של שיחות קצרות מאוד של 12 שניות. לפיכך גם טענה זו אינה מפורטת כנדרש ולכן מצדיקה התניית קבלת ההתנגדות בהפקדה.

6.רביעית, נטען כי הנתבעת היתה "לקוח שבוי" של התובעת כיוון שחתמה על התחייבות לשלוש שנים. במענה לטענה זו, נטען כי במקרה דנן כי הסכם ההתקשרות אינו כולל כל התחייבות ו/או קנסות יציאה למעט סך מגוחך (כך במקור – נ.ז.) של כ – 196 ₪ שווי הטבה למכשיר. גם תגובה זו לא זכתה להתייחסות מפורטת כנדרש במסגרת התשובה לתגובה ומכאן ההצדקה להתנות את קבלת ההתנגדות בהפקדה.

7.חמישית, נטען כי התובעת ביצעה שידרוגים והחלפת מכשירים ללא ידיעתה וללא הסכמתה של הנתבעת. התובעת טוענת כי מדובר בטענה חסרת כל בסיס וסימוכין. נטען כי עיון בפירוט הרכב החוב אשר צורף כנספח ג' לתביעה , מלמד כי כל מכשיר חויב פעם אחת בגין יתרת התשלומים, כאשר אם היה מדובר בשדרוג היה צריך להיות חיוב כפול על המכשיר הישן והמכשיר החדש. גם טענה זו לא זכתה למענה מפורט כנדרש במסגרת התשובה לתגובה. לפיכך ישנה ההצדקה להתנות את קבלת ההתנגדות בהפקדה בשל טענה סתמית הגובלת בהגנת בדים.

8.שישית, נטען כי התביעה הוגשה בשיהוי רב של שש שנים ו – עשרה חודשים, אשר גרם לנתבעת נזק כיוון שאינה יכולה להמציא את ההסכמים שנמסרו לה, ההתחייבויות וכל המסמכים המעידים על התשלומים שהועברו לתובעת. נטען כי שיהוי שכזה מצדיק דחייה של התביעה. עוד נטען כי הגשת התביעה בשיהוי שכזה פגעה בציפיה הליגיטימית של הנתבעת שלא להיתבע. במענה לטענה זו, טוענת התובעת כי בנסיבות העניין העלאת טענת השיהוי לוקה בחוסר תום לב, שכן טרם הגשת התביעה פנתה התובעת לנתבעת פעמים רבות כדי לפתור את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט ואולי אף להחזיר את הנתבעת כלקוחה של התובעת. במסגרת התשובה לתגובה הגדיל ב"כ הנתבעת לעשות כאשר טען כי אין בתגובה אף טענה כנגד טענת השיהוי. מדובר בטענה תמוהה שכן ב"כ התובעת הדגישה פרק שלם בתגובה למתן מענה לטענת השיהוי ואף תמכה טענותיה במסמכים (סעיפים 16-17 לתגובה). למרות שלתגובה צורפו מכתבים ששלחה התובעת לנתבעת ולבא כוחה בשנים 2008, 2009 ו – 2012, כאשר אחד מאותם מכתבים צורף כבר לכתב התביעה, לא אוכל לומר כי ישנה הצדקה לדחות כבר בשלב זה את טענת השיהוי. ישנו אינטרס מערכתי לעודד בעלי דין למצות הליכי משא ומתן בטרם נקיטה בהליך משפטי. עם זאת, על פני הדברים אין כל הסבר לחוסר המעש של התובעת בין המכתב מיום 20/1/09 למכתב מיום 5/12/12 וכן לעובדה כי חלפה למעלה משנה בין המכתב מיום 20/12/12 לבין מכתב ההתראה טרם הגשת התביעה שנשלח ביום 19/2/14. לפיכך, טענת השיהוי לוקה בחוסר פירוט ובמידה מסוימת של חוסר תום לב, אך יש בה כדי להשליך על מידת הפירוט אותה ניתן היה לדרוש באשר לטענות ההגנה כולן ובהתאם גם על גובה ההפקדה.