ת"ת 13285-12-13 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' ענאתי

1.התובעת הגישה כנגד הנתבע בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב. על פי הנטען בכתב התביעה הפר הנתבע את הסכם ההתקשרות בין הצדדים בכך שלא שילם את התשלומים החודשים המגיעים לתובעת בגין ציוד ושירותים שהעניקה לו.

2.על פי רישומי תיק ההוצאה לפועל שבו הוגשה התביעה נמסרה האזהרה לנתבע עוד ביום 25.4.09.

הנתבע לא הגיש את התנגדותו לביצוע התביעה הנ"ל.

רק ביום 25.11.13 עתר הנתבע להאריך לו את המועד להגשת ההתנגדות וכן הגיש את ההתנגדות עצמה.

בתצהירו בתמיכה לבקשה להארכת מועד טוען הנתבע כי הוא מתגורר במחנה הפליטים שועפט מס' 425 מזה כ-30 שנה ואילו התובעת מנימוקיה שלחה את דרישת החוב והאזהרה מלשכת ההוצאה לפועל לכתובת אחרת דהיינו שועפט 3 אשר מופיעה הן בתעודת הזהות והן במרשם האוכלוסין.

הנתבע טוען כי רק ביום 25.6.13 נודע לו על ההליכים המשפטיים כנגדו וזאת לאחר שביקש לקבל את רישיון הנהיגה ואז נודע לו על ההגבלה של חידוש רישיון הנהיגה.

חרף עובדה זו הבקשה הוגשה בחלוף 5 חודשים.

לגוף ההתנגדות טוען הנתבע כי לא חתם עם התובעת על שום הסכם ולא קיבל מהם דבר ואף לא פגש את נציגי התובעת. עוד מוסיף הנתבע וטוען כי ביום שבו נטען כי חתם על הסכם התקשרות עם התובעת הוא היה עצור עד תום ההליכים. לא זו אף זו, ביום 16.9.08 הוא אף הגיש תלונה במשטרה בגין זיוף חתימתו על הסכם ההתקשרות.

3.התובעת מתנגדת לבקשה. לשיטתה מיום המצאת האזהרה לנתבע ועד להגשת הבקשה כמפורט לעיל עברו כארבע וחצי שנים. עוד נטען כי הבקשה אינה מצביעה על טעם מיוחד הנדרש על פי הדין והפסיקה לצורך מתן ארכה.

עוד מוסיפה התובעת ומציינת כי במהלך התקופה ננקטו כנגד הנתבע מספר הליכי הוצאה לפועל על מנת לגבות את החוב והליכים אלה מן הסתם היו ידועים לו.

4.על פי ההלכה הפסוקה עצם הגשת בקשה להארכת מועד כמוה כהמצאה שהייתה המצאה כדין וכוויתור על כל טענה כלפי ההמצאה.