ת"ת 12932-04-15 מרכז רפואי רמב"ם חיפה נ' לוי

בעניין: התנגדות לביצוע תביעה ובקשה להארכת מועד

1.ביום 7/8/12 הגישה התובעת נגד הנתבע ללשכת ההוצאה לפועל תביעה על סכום קצוב על סך 710 ₪ (קרן) בגין טיפול שקיבל הנתבע במיון של ביה"ח רמב"ם ביום 16/8/11. לכתב התביעה צורפה חשבונית המתעדת את מועד הטיפול ופרטיו וכן מכתב התראה מיום 23/7/12 בצירוף אישור משלוח בדואר רשום.

2.על פי נתוני תיק ההוצאה לפועל, בוצעה מסירה מלאה של האזהרה לנתבע ביום 22/10/12.

3.ביום 29/3/15 הגיש הנתבע התנגדות ובקשה להארכת מועד. הנתבע טוען כי בזמן האישפוז היה החייל בשירות סדיר בצה"ל. לתמיכה בטענה זו מצרף הנתבע צילום של ת.ז. שלו לפיו הנתבע נולד ביום 15/9/92. הנתבע טוען כי בהיותו חייל בשירות חובה אושפז בביה"ח רמב"ם למשך לילה אחד ולמחרת הועבר להמשך טיפול בביה"ח 10 שבפיקוח הצבא. הנתבע מציין כי במסגרת האישפוז חויב בגין אמבולנס והוצאות מיון. הנתבע טוען כי הציג את כל המסמכים בפני הרופא הצבאי אשר טיפל רק בתשלום לאמבולנס כיוון שהתשלום למיון אמור להיות על חשבון הצבא. הנתבע טוען כי ניסה לטפל בחיוב למיון עוד כשהיה חייל סדיר כאשר פנה לרופאים ולמרפאה בצבא ונאמר לו שהנושא טופל. תשובה דומה קיבל הנתבע, לטענתו, גם כאשר היה בכלא צבאי. הנתבע טוען כי צירף להתנגדותו צילום של תעודת שיחרור אך לא מצאתי מסמך שכזה במסמכים שהועברו מלשכת ההוצאה לפועל. בכל הנוגע לאיחור בהגשת ההתנגדות, מבקש הנתבע הארכת מועד כדי שיוכל להשלים כראוי את הליך ההתנגדות. הנתבע צירף להתנגדות סיכום אישפוז ממנו עולה כי הובא למיון בנסיבות דחופות שלא אפרטן במסגרת החלטה זו מטעמי צנעת הפרט.

4.ביום 13/5/15 הוגשה תגובת התובעת המבקשת לדחות את ההתנגדות. נטען כי מאז המועד מתן הטיפול הרפואי ועד לפתיחת תיק ההוצאה לפועל לא הועברה אסמכתא תקציבית מתאימה ולא שולם החוב. נטען כי ביום 7/8/13 הוסבר לנתבע כי ניתן לשלם 350 ₪ או להמציא אסמכתא תקציבית מתאימה על מנת לבצע הקטנת חוב. התובעת מציינת כי אם תומצא אסמכתא תקציבית מתאימה, תפעל התובעת כאמור לעיל . בהמשך מציין ב"כ התובעת כי בהתאם להנחיות החשב היה על הנתבע להביא התחייבות תוך 120 יום מהביקור בביה"ח ו/או 30 יום מקבלת המכתב הרשום מהמחלקה המשפטית וכיוון שלא עשה זאת, עליו לשלם את סכום הביקור במיון בסך 710 ₪.

5.לאור האמור בהחלטותיי מיום 14/5/15 ומיום 15/6/15, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.

6.חיילים בשירות חובה אינם מבוטחים על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי והם מקבלים את השירותים הרפואיים הנדרשים מהצבא ולא באמצעות קופות החולים, כאמור בסעיף 55(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. לדעת מלומדים, למרות שחוק ביטוח בריאות ממלכתי אינו חל על צה"ל, ההגדרה של חיל הרפואה של צה"ל כמוסד רפואי בחוק זכויות החולה מטילה , גם אם בדלת האחורית, את האחריות על הצבא להעניק לחייליו את מלוא השירותים שבסל. עוד סבורים המלומדים כי חיילים בשירות חובה צריכים לקבל מהצבא לפחות את רמת שירותי הבריאות שהיו מקבלים לו היו אזרחים.

חני כספי, תמיר מוריץ, תמר תבורי "הסל והחייל – זכאותם של חיילי צה"ל לסל שירותי הבריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי", רפואה ומשפט גיליון 32 – מאי 2005, פורסם במאגרים.

7.אם הנתבע היה אזרח במועד קבלת הטיפול נשוא התביעה בחדר המיון של ביה"ח רמב"ם, הנתבע היה פטור מתשלום בגין הטיפול בחדר המיון בשל מס' הוראות הקבועות בסעיף 2.ב של התוספת לחוק ביטוח בריאות ממלכתי הן משום שפונה לביה"ח על ידי אמבולנס והן משום שהגיע עם פציעה הדורשת איחוי. לאור האמור לעיל, ברי כי עומדת לנתבע טענת הגנה טובה לפיה הוא אינו נדרש לשלם מכיסו עבור הטיפול במיון רק משום שבמועד קבלת הטיפול היה חייל בשירות חובה בצה"ל.