ת"ת 12364-08-15 עירית ירושלים נ' סידו

לפני התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב.

1. המשיבה (להלן: "התובעת") הגישה כנגד המבקשת (להלן: "הנתבעת") תביעה לתשלום חוב ארנונה בגין הנכס ברח' ניב דוד 14 בירושלים (להלן: "הנכס") לתקופה שמיום 1.1.10 ועד 31.7.12.

2. הנתבעת טוענת כי מדובר בנכס אותו שכרה אמה בשנת 2007, כאשר הנתבעת חתמה כערבה להסכם השכירות. לטענתה, הבעלים של הדירה העביר את חשבון הארנונה על שם אמה ועל שמה ללא ידיעתה. עד שנת 2008 התגוררה הנתבעת בדירה.

3. בשנת 2008 נישאה הנתבעת והחל מחודש 08/2008 עברה להתגורר עם בעלה ברח' התירוש בשכונת גילה בירושלים ומאז היא משלמת את הארנונה עבור דירה זו.

4. הנתבעת טוענת כי לא חשבה כי עליה להסיר את שמה מחשבון הארנונה בנכס נשוא התביעה, כיין שמעולם לא ידעה כי חשבון הארנונה נרשם על שמה. לראשונה נודע לנתבעת כי חשבון הארנונה נרשם על שמה, עם קבלת מכתב ההתראה בתביעה זו.

5. התובעת מתנגדת לבקשה. התובעת טוענת כי בהתאם לרישומיה, החזיקה הנתבעת בנכס נשוא התביעה ביחד עם אימה. הנתבעת נרשמה כמחזיקה בנכס על בסיס הודעת השוכר הקודם על שינוי מחזיקים בנכס החל מיום 30.4.07, כאשר להודעה זו צורף הסכם השכירות עליו חתומות הנתבעת ואימה. התובעת שלחה לנתבעת הודעות שומה ודרישות תשלום. משלא התקבלה תגובה לדרישות התשלום, נקטה התובעת בהליכי גבייה מינהליים כנגד הנתבעת או אמה. חרף דרישות התשלום לא מימשה הנתבעת את זכותה להשיג על חיוב הארנונה, וזה הפך לסופי. התובעת מציינת כי כנגד אמה של הנתבעת מתנהל תיק הוצאה לפועל לגביית החוב.

6. התובעת טוענת כי הסמכות להכריע בטענת "איני מחזיק" מסורה למנהל הארנונה, ליו יש להגיש השגה, ואין לאפשר לנתבעת לעקוף את הערכאה המתאימה לדון בטענה זו. הנתבעת לא ביקשה את רשות בית המשפט להעלות טענת "איני מחזיק" במסגרת ההליך האזרחי, ומכל מקום אין בטענות הנתבעת שאלה המעוררת חשיבות עקרונית וציבורית, שיש בה כדי להצדיק מתן רשות להתגונן בטענה זו. הנתבעת לא הודיעה על הפסקת חדילתה מלהחזיק בנכס, ועל כן יש לראותה כחייבת בחוב הארנונה המוטל עליו.

   דיון

7. כאמור, הטענה אותה העלתה הנתבעת בהתנגדותה הינה כי לא החזיקה בנכס נשוא התביעה בתקופה הרלבנטית, ואף לא ידעה כי הינה רשומה כמחזיקה בנכס יחד עם אמה, שכן הרישום נעשה על ידי הבעלים הקודם ללא ידיעתה.