ת"ת 11491-11-13 יהודה נ' בוקובזה

הבקשה, שעניינה התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב, הועברה לטיפולי כעת.

נושא הארכת המועד הוכרע בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולכן, נותן להכריע לגוף הבקשה.

בתביעה נטען כי הנתבע שכר מהתובע נכס, אך שילם לתובע את דמי השכירות שעליהם סוכם באופן חלקי בלבד. מנגד טוען הנתבע בבקשתו, כי הוא שכר את הנכס מהתובע בשכירות משנה. לדבריו, בעת כריתת ההסכם הוצג לו על ידי התובע, כי התובע עצמו משלם לבעלים דמי שכירות בגובה דמי השכירות שעליהם סוכם בין התובע לנתבע, וכי דמי שכירות אחרונים אלה נועדו רק על מנת לכסות את דמי השכירות שהתובע עצמו נושא בהם בגין הנכס. לטענת הנתבע, התייחבות זו של התובע אף עוגנה בהסכם השכירות, שלדבריו קובע, כי התנאים בו יהיו כפופים לתנאי ההסכם שבין התובע לבין בעלים. בהמשך, כך מוסיף הנתבע, נודע לו כי התובע למעשה משלם לבעלים דמי שכירות בשיעור נמוך יותר, ולכן, שילם אף הוא לתובע דמי שכירות בשיעור זה בלבד.

טענה זו, ככל שתוכח ותתקבל, עשויה להוות טענת הגנה אפשרית לנתבע.

לפיכך, והואיל והכלל הוא, כי בדונו בבקשת רשות להתגונן, בית המשפט אינו נדרש לבחון את טיב ראיותיו ואת מהימנות גרסתו של המבקש, אלא עליו להניח שטענותיו נכונות, לבחון אם הן מהוות הגנה אפשרית, וככל שכך, ליתן לו רשות להתגונן, אני מורה על קבלת ההתנגדות.

לאור סכומה תידון התובענה בסדר דין מהיר ועל הצדדים לנהוג בהתאם להוראות תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות").

התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו- 214ח לתקנות, בתוך 30 יום וכן תפרע את הפרשי האגרה אותם עליו לפרוע על פי דין.

הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו- 214ח לתקנות, בתוך 45 ימים מיום קבלת מסמכי התובעת כאמור.

היה והתובע לא תגיש את המסמכים ולא יפרע את הפרשי האגרה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור, תמחק תביעתו.