ת"ת 11386-10-15 לאומי קארד בע"מ נ' אגבאריה

סכום זה הוא יתרת חובו בגין הנפקה ושימוש בשני כרטיסי אשראי שהנפיקו לו התובעות, עפ"י התחייבותו לשלם את מלוא החיובים שיבצע עפ"י תנאי ההצטרפות (נספחים א'1, א'2, ב'1 וב'2).

נספח ג' של כתב התביעה הוא דף החשבון ממנו נובעת יתרת החוב שטרם שולם.

המבקש הגיש התנגדות הנסמכת בתצהירו.

המבקש מצהיר, כי הצטרף באפריל 2012 לזוכה 1, קיבל ממנה כרטיס אשראי עם מסגרת בת 35,000 ₪ ושיעור ריבית בן פריים + 8% שנתית.

ההתקשרות הייתה ל-48 חודשים.

במשך למעלה משנתיים עמד בהסדר התשלומים, בתחילת 2014 בשל מחלוקת בין המבקש לבין רשות המסים הטילה האחרונה עיקולים מנהליים על חשבון הבנק שלו ובשל כך הוחזרו הוראות הקבע שאמורות היו להסדיר את חובו לזוכה 1.

מאז, כך מצהיר, שילם את המוטל עליו באמצעות בנק הדואר עד שלא יכול היה להמשיך ולשלם.

המבקש מצהיר, כי בדצמבר 2014 עמד חובו בשני כרטיסי אשראי על סכום בן 19,700 ₪ ולאחר מועד זה שילם למשיבה אלפי שקלים באמצעות בנק הדואר שאינם משתקפים בשום מסמך ממסמכיה.

ביום 21/12/2015 עמד המבקש לחקירה נגדית על תצהירו אישר, כי אינו זוכר אם קיבל שלוש הלוואות נוספות מן המשיבה ולא קיבל מכתב כלשהו המאשר את קבלתם.

את שתי ההלוואות הנזכרות בתצהירו 2,000 ו-35,000₪ זכר, אך את האחרות לא.

כשהוצג לו מסמך מיום 29/5/2013 בדבר הלוואה בת 2,900₪ ענה, כי אינו זוכר וכך גם ביחס לאחרים.

המבקש סיכם בע"פ לאחר שהשיב לשאלת ביהמ"ש, כי הוא יודע לעשות זאת ובראשיתם ציין, כי לא קיבל פירוט מתי קיבל הלוואות ומה סכומן, בכתב התביעה ונספחיו. לכן מבקש הוא שיועברו אליו כל המסמכים והוא יבדוק את החשבון שלו. באשר לריבית אשר לשיטתו עומדת על 16% הביע הפתעה ותדהמה. לדבריו ישנו מסמך המציין כי הריבית היא בשיעור 10% אולם מסמך זה אינו מצוי עמו.

המבקש שב ופרס את מצוקותיו בקשר למחלוקת עם רשויות המס והסתבכותו הכלכלית.