ת"ת 10757-11-14 איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ נ' אבו ראשד

בעניין: התנגדות לביצוע תביעה 

1.ביום 12.8.14 הגישה התובעת נגד הנתבע תביעה על סכום קצוב ע"ס 352 ₪ בגין פרמיות שלא שולמו עבור פוליסת ביטוח תאונות אישיות. לכתב התביעה צורפו מפרט הפוליסה, טופס אימות נתונים והצהרת מבוטח שאינו חתום, שאילתא המפרטת את אופן הצטברות החוב, מכתב התובעת לנתבע מיום 3.4.12 בנוגע לקיום חוב אותו יש להסדיר, הוראה לחיוב חשבון הנחזית להיות חתומה ע"י הנתבע, מכתב התראה טרם הגשת תביעה ותשובות של ב"כ הנתבע למכתב ההתראה ולמכתבים נוספים.

2.הנתבע הגיש התנגדות במסגרתה טען כי לא התקשר עם התובעת בחוזה ביטוח, לא ידע על קיום הפוליסה הנטענת ולא ביקש לרכוש את הפוליסה טלפונית או דרך סוכן ביטוח או בכל צורה אחרת. לגבי ההוראה לחיוב חשבון טען הנתבע כי החתימה על המסמך אינה חתימתו, לא ידוע לו מי חתם במקומו . הנתבע מבקש לזמן לדיון את הנציג שנטען כי חתם בפניו.

3.בהתאם להחלטה המורה לה לעשות כן הגישה ב"כ התובעת תגובה להתנגדות. בתגובה נטען לראשונה כי מדובר בפוליסה אותה רכש הנתבע מהתובעת דרך מקום עבודתו. נטען בתגובה כי הנתבע היה מבוטח אצל התובעת מיום רכישת הפוליסה, 24.1.11 ועד יום ביטולה 9.6.11. הודגש כי במסגרת רכישת הפוליסה מסר הנתבע את פרטיו האישיים הכוללים בין היתר מס' ת.ז., תאריך לידה, כתובת, מס' טלפון נייד ופרטי חשבון בנק כמפורט בטופס הוראה לחיוב חשבון שצורף לתביעה. נטען כי הנתבע שיתף פעולה עם התובעת, הבין את כיסויי הפוליסה ונתן הסכמתו לרכישתה. נטען כי ביום 6.2.11 יצרה התובעת קשר עם הנתבע כדי לוודא קבלת הפוליסה בדואר. נטען כי במסגרת שיחה זו אישר הנתבע שוב רכישת הפוליסה וקיבל הסבר שוב בנוגע לכיסויי הפוליסה ועלותה. נטען כי הוראת הקבע שנתן הנתבע לא כובדה ועקב בעיות גביית תשלום נוצר החוב נשוא התביעה. נטען כי המכתב שצורף לתביעה מיום 3.4.12 לא זכה לכל מענה. בסעיף 13 לתגובה נטען כי לא צורף לתגובה תצהיר כיוון שכל העובדות עולות מהמסמכים עצמם. ברי כי טענה זו אינה נכונה שכן התגובה רצופת טענות עובדתיות שלא לכולן יש תימוכין במסמכים המצויים בתיק ביהמ"ש.

4.ביום 8.12.14 הגיש ב"כ הנתבעת תשובה לתגובה. נטען כי הבנק החזיר את הוראת הקבע משום שלא מדובר בחתימה של הנתבע. נטען כי הפרטים האישיים של הנתבע נלקחו ע"י נציג התובעת ממקום העבודה של הנתבע, אך הנתבע שמע דברי הנציג של חב' הביטוח ולא חתם על הצעת הביטוח. משום מה טענה עובדתית זו כמו התשובה כולה, לא נתמכה בתצהיר.

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין ההתנגדות להתקבל מהטעמים שיפורטו להלן.

6.עיון בחליפת המכתבים אשר צורפה לתביעה מלמד כי עוד טרם הגשת התביעה ללשכת ההוצל"פ , ידעה התובעת את מרבית טענות ההגנה של הנתבע ובכל זאת לא ניתנה כל התייחסות לטענות אלה במסגרת כתב התביעה . גם בתגובה, ההתייחסות לטענות , אינה מלאה.

7.אין בכתב התביעה או בתגובה כל הסבר מדוע המסמך היחיד עליו מתנוססת חתימה הנחזית להיות חתימתו של הנתבע , הוא טופס ההוראה לחיוב חשבון. לא ברור מדוע כאשר מדובר בפוליסה שלטענת שני הצדדים הוצאה לנתבע במסגרת פניה למקום עבודתו, אין ברשות התובעת כל חתימה של הנתבע על טופס הצעה לעריכת פוליסת ביטוח.

8.אין בכתב התביעה ובתגובה כל מענה לטענת הנתבע , המופיעה כבר במכתב בא כוחו מיום 23.6.14, אשר צורף לכתב התביעה , לפיה בירור שערך הנתבע העלה כי הוראת הקבע חזרה משום שהטופס חתום בחתימה לא מתאימה. התובעת טוענת כי הוראת הקבע לא כובדה בשל בעיות גביית תשלום. ברי כי כדי להכריע בין הטענות העובדתיות הסותרות בעניין זה יש צורך בהליך משפטי מלא במסגרתו ישמעו כל הנוגעים בדבר.