ת"ת 10308-08-16 פלאפון תקשורת בע"מ נ' ברונפנמכר קובל

מונחת לפני התנגדות לביצוע תביעה שסכומה נקצב להיות 5,270 ש"ח.

מדובר בתביעה של חברת סלולר נגד הלקוח.

בכתב התביעה נטען כי הנתבעת נותרה חייבת לתובעת בגין רכישת מוצרים סך של 4,600 ש"ח. לסכום הנ"ל יש להוסיף את הוצאות הגבייה על פי הסכם ההתקשרות.

הנתבעת הגישה התנגודת ותצהיר כללי שמפנה אל ההתנגדות.

בהתנגדות נטען כי התובעת דורשת מהנתבעת כספים "אותם קיבלה כבר" . הנתבעת מאשרת כי רכשה שני מכשירים וטוענת כי התחייב לשלם 220 ש"ח בכל חודש. לצורך ביצוע התשלום של התמורה החוזית חויב כרטיס האשראי של אמה של הנתבעת וכן חשבון הבנק של הנתבעת . כך קיבלה התובעת , לטענת הנתבעת, תשלום משני מקורות בגין אותה עסקת רכישה.

התובעת בקשה לדחות את ההתנגדות מאחר שהתצהיר מפנה אל ההתנגדות.

לגופו של עניין, טענה התובעת כי אין מחלוקת לגבי ביצוע העסקה, התמורה החוזית היא בסך של 4,600 ש"ח. אמצעי התשלום היחידי שעודכן הוא הוראת קבע ללא שום אמצעי תשלום אחר. כבר בחודש נובמבר ההרשאה לחיוב לא כובדה עקב העדר כיסוי מספיק. התובעת אפילו בדקה מספר לקוח נוסף שיש לנתבעת ומצאה כי גם שם עודכן אך ורק הו"ק וכי החיוב האחרון היה מיולי 2015 טרם ביצוע העסקה נשוא התביעה.

הנתבעת צירפה לתגובתה דו"ח תנועות לתמכיה בטענותיה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי במוצגים שהונחו על שולחני , באתי למסקנה שעלי לדחות את ההתנגדות.