בירנבאום נ' עוקשי ואח'

בפניי תביעת התובעת בגין נזקים שאירעו לרכבה.

האירוע התרחש ביום 17.10.2015. טוענת התובעת, כי היא באה מכיוון צפון באזור הרצליה ופנתה שמאלה על מנת להיכנס לקניון שבעת הכוכבים. כאשר היא נכנסה למתחם הקניון ועמדה בטור אחרי רכבים בנתיב השמאלי של הכניסה לקניון המוביל לכניסה תחתית לקניון, לפתע הגיע רכב הנתבע 1 מימינה ופגע בה בחלקו הימני אחורי של רכבה החל מהדלת האחורית ימנית ועד תחילת הדלת הקדמית ימנית.

התובעת הודתה רק בסוף עדותה כפי שאפרט בהמשך, שהיא הייתה בנסיעה איטית מאוד וזו הסיבה כי הנזק הינו נזק שנמשך כאמור בדופן הימני של רכבה.

לאחר התאונה הצדדים שוחחו ביניהם וקבעו כי הם יחליפו ביניהם פרטים בחניה הסמוכה לקניון. לטענת התובעת, בשלב הראשון התגלו קשיים בהשגת הנתבע ואולם בהמשך נוצר איתו קשר והנתבע אמר לה כי הוא אשם בתאונה (עמ' 1 לפרוטוקול שורה 28 ועמ' 2, שורה 1).

בהמשך הגיע לזירה בעלה של התובעת שאף הוא העיד בפניי וגם הוא העיד שהנתבע 1 אמר לו כי הוא מצטער, הוא לא יודע מה קרה ו"אני אשם" (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 28-29).

הנתבע מצדו הכחיש את אחריותו לתאונה. הנתבע הודה כי לפני שהוא נכנס לקניון הוא פנה ימינה לכביש בו היה מוצב עם כיוון נסיעתו שלט של "האט" (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 13-14). לאחר שהוא פנה ימינה ולטענתו לא היה שום רכב, פתאום הוא הבחין במכה ברכב שלו ועל פי התמונות שהציג רכבו ניזוק בפינה השמאלית קדמית (תמונה נ/1).

לטענת הנתבע הוא כבר השתלב בנתיב הימני של הכניסה לקניון ו"כנראה" התובעת ניסתה לעבור מהנתיב השמאלי לנתיב הימני וכך ארעה התאונה (שם, שורות 16-17).

הנתבע הכחיש כי הוא הודה בפני התובעת ובעלה על אחריותו לאירוע.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בתמונות שהוצגו בפניי לרבות התמונה נ/2 שמתארת את שני הנתיבים שישנם בכניסה לקניון, הגעתי למסקנה כי עיקר האחריות לתאונה מוטלת על כתפיו של הנתבע אשר לא ציית לתמרור "האט" שהיה מוצב עם כיוון נסיעתו, והיה עליו לאפשר לתובעת להיכנס בבטחה לקניון.