ת"ק 9929-02-16 שמחוביץ' נ' פלאפון תקשורת בע"מ

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת ע"ס של 4,840 ₪.

התובע טען כי רכש מכשיר טלפון מהנתבעת מסוג נוקיה, והתחייב לשלם עליו 67 ₪ לחודש, עבור 2 קוים, כולל המכשיר. בשלב מסוים מכשיר הטלפון התקלקל והתובע ביקש לתקנו אצל הנתבעת, אז הוצע לו לרכוש מכשיר אחר ולשלם בסך הכל 75 ₪ במקום 67 ₪. התובע טען כי הובטח לו כי לא ישלם עבור שני המכשירים וכי הסכום אותו ישלם לא יעלה ע"ס של 75 ₪ אולם בפועל שילם על שני המכשירים והוא מחויב ב 28.80 ₪ נוספים בכל חודש.

לאור זאת ביקש התובע לזכותו בסך של 28.80 ₪ לכל חודש למשך 36 חודשים וכן ביקש פיצוי בגין הטעיה, החזר הוצאות ועוגמת נפש.

לכתב התביעה צורפה חשבונית מיום 22/11/15 עד 21/12/15 ע"ס של 70.07 ₪ ממנה ניתן ללמוד כי בנוסף לסכום זה שילם התובע 28.80 ₪ נוספים עבור מכשיר הטלפון מסוג נוקיה. כן צורף פירוט כרטיס אשראי נכון לחודש נובמבר 2015 , אשר נפרע ביום 15/12/15.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי סוכם עם התובע כי לא ישלם מעבר לסך של 75 ₪, לאחר שדרוג המכשיר, כולל 2 הקווים ושני המכשירים. התובע אף חתם על הסכם רכישה בתנאים שצוינו. הנתבעת גם ציינה בכתב ההגנה כי בדקה את חשבונות של התובע וזיכתה אותו ב17 ₪.

הנתבעת צרפה תמלול שיחה לכתב ההגנה, וכן את הסכם הרכישה.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות מצאתי כי דין התביעה להידחות.

1. בדיון שהתנהל במעמד הצדדים טען התובע כי קיבל חשבונות העולים על 75 ₪. התובע לא יכול היה להציג את כל החשבוניות בינן הוא תבע (עבור 36 חודשים) ולמעשה צורפה רק חשבונית אחת בה חויב התובע בסך של 98.96 ₪ (סך כולל), שלגביה טענה הנתבעת כי כמפורט באותה חשבונית, קיימים חיובים משתנים שאינם במסגרת החבילה. מעיון בחשבונית עולה כי קיימים שימושים בגין חיובים משתנים באותה חשבונית , מעבר לחבילה אותה רכש התובע, ולכן חויב התובע במעבר לסך של 75 ₪.