סטון נ' פלייגראונד אירועים בע"מ

לפניי תביעה להשבת מקדמה, ששילמה התובעת לנתבעת עבור הזמנת ארוע בר מצוה.

ההזמנה לתאריך 25/12/16 בוצעה ביום 20/7/16 ובוטלה ביום 21/8/16. התובעת שילמה לנתבעת לפי דרישת מנהלה את הסכום 2,500 ₪ מתוך מלוא עלות האירוע בסך 8,500 ₪.

התובעת דרשה מנציג הנתבעת השבת הסכום, ששילמה, אך הוא סירב להחזיר יותר מסכום פשרה, והפנה להוראת ההסכם, לפיו ביטול עד 14 יום מרגע תשלום המקדמה יזכה בהשבת המקדמה, ולאחר 14 יום לא תוחזר המקדמה כלל.

התובעת עותרת להשבת מלוא הסכום, ששילמה, טוענת כי הנתבעת לא הסבירה לה את התנאי, הכתוב בעמוד השני של ההסכם, שנשלח אליה בדואר אלקטרוני, והיא לא התעמקה בו ולא שמה לב אליו. עוד טוענת כי ממועד הביטול עד מועד האירוע נותרו ארבעה חודשים, והנתבעת יכולה היתה למכור את האירוע לאחר, כך שלא היה נגרם לה כל נזק.

הנתבעת טענה, כאמור, כי מילות הסכם ברורות ועומדות גם בדרישות החוק, ועל כן אין הנתבעת חייבת להשיב לתובעת דבר, אף כי הציעה בפשרה סכום כלשהו, אשר התובעת לא אבתה לקבלו, ולא הסכימה לחתום על הסכם ביטול עד סמוך להגשת התביעה. הנתבעת טוענת כי מועד האירוע לא נמכר.

לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בכתבי בי הדין על נספחיהם, אני קובעת ראשית, כי חבל שהצדדים לא הגיעו להסכמה.

משנדרש פסק דין, אני קובעת כי הנתבעת עומדת בהוראות הדין והפסיקה, ההסכם, שנוסח על ידי הנתבעת ונמסר לתובעת, הינו קצר וברור, ובו נקבע:

"תנאי ביטול:

1. ניתן לבטל אירוע עד 14 יום מרגע תשלום המקדמה ולקבל את המקדמה במלואה.

2. לאחר 14 יום לא תוחזר המקדמה כלל".