ת"ק 9920-12-14 קרוצי נ' ניופאן בע"מ

התובע הגיש תביעה נגד הנתבעת, לתשלום סך של 15,000 ₪.

התובע טען (בכתב התביעה, וכן בכתב תשובה מטעמו ובדיון שהתקיים), כי בשנת 2010 רכש מהנתבעת מקרר, וכי למקרר הוענקה אחריות לתקופה של שבע שנים. לדברי התובע, כשבעה חודשים לפני הגשת התביעה (התביעה הוגשה בחודש דצמבר 2014), התקלקל המקרר לראשונה ומאז התקלקל פעמים רבות נוספות, תקלות שכללו הצטברות קרח והעדר קירור כנדרש. לדבריו, המקרר התקלקל שתיים עשרה פעמים בתקופה של כמה חודשים, כאשר בכל אחת מפעמים אלה, הגיע לביתו טכנאי, והובטח לו כי המקרר יתוקן. ואולם, חרף ההבטחות, התקלה לא תוקנה. לטענת התובע, בנסיבות אלה, והואיל והנתבעת נכשלה בניסיונותיה לתקן את המקרר, עליה לספק לו מקרר חדש תחתיו. התובע הוסיף, כי כאשר המקרר התקלקל והושבת, הוא נאלץ לנתקו מחשמל לצורך הפשרתו, דבר שגרם לקלקול מוצרי מזון בשווי רב. כמו כן, לדברי התובע, כל ביקור טכנאי הצריך ממנו להעדר מעבודתו. נוכח זאת, דרש התובע פיצוי בסך של 6,500 ₪ בגין מקרר שווה ערך למקרר שהתקלקל; פיצוי בסך של 3,500 ₪ בגין אובדן 12 ימי עבודה; פיצוי בסך של 3,000 ₪ בגין מזון שהתקלקל; ופיצוי בסך של 2,000 ₪ בגין ארוחות שנאלץ לאכול במסעדות מחוץ לביתו.

הנתבעת מצדה לא הכחישה, בכתב הגנה מטעמה ובדיון שהתקיים, כי העניקה למקרר אחריות לתקופה של 6 שנים נוספות מעבר לשנה הקבועה בחוק. עם זאת, הנתבעת ביקשה להדגיש, כי מדובר במקרר שגילו כארבע שנים, ולכן – כמו בכל מוצר חשמלי – יתכנו בו תקלות. הנתבעת גם לא הכחישה, כי המקרר אכן התקלקל, וכי נכון לעת הזאת, טרם איתרה את מקור התקלה (לעניין זה יובהר, כי התובע לא היה "נטול מקרר" לאורך כל התקופה האמורה, שכן המקרר פעל כנדרש במשך רוב הזמן). הנתבעת פירטה בכתב ההגנה את הפעולות שבהן נקטה לצורך תיקון המקרר, וצירפה לעניין זה דו"ח מאת חברת אלרם המספקת את שירותי התיקונים למקרר. לדברי הנתבעת, וכמפורט בדו"ח האמור, טכנאים ביקרו בביתו של התובע לצורך תיקון המקרר ארבע או חמש פעמים (ולא שתיים עשרה פעמים). עוד נטען כי לתובע ניתן מענה מיידי לכל אחת מפניותיו וכי ביקורים חוזרים של טכנאים, או תיאום ביקורים מחדש, נדרשו, בין היתר, הואיל והתובע לא תמיד פעל כנדרש בכל הנוגע להפשרת המקרר לקראת הביקורים הנ"ל. עוד ציינה הנתבעת, כי המקרר לא תוקן שתיים עשרה פעמים, אלא למעשה פעמיים בלבד, תיקונים אשר כללו החלפת כרטיס והחלפת דלת. לטענת הנתבעת, במצב מעין זה, שבו החלפת הכרטיס והדלת, בסופו של דבר, לא הועילו, יש לבחון את המקרר במעבדה על מנת לאבחן את מקור התקלה ודרכי הטיפול. לדברי הנתבעת, היא הציעה פתרון זה לתובע – ואף הציעה לספק לו מקרר חלופי שישמש אותו בזמן בדיקת המקרר אצלה – אך התובע סירב לכך, דרש את החלפת המקרר והגיש את התביעה הנוכחית. לטענת הנתבעת, האחריות המוענקת למקרר מחייבת אותה לפעול על מנת לתקנו, אך אינה מקנה לתובע את הזכות למקרר חדש תחת זה שבידיו, לא כל שכן כל עוד היא סבורה כי ביכולתה לתקנו.

לאחר שעיינתי בחומר הרלבנטי ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

כאמור, אין חולק כי מקרר התובע התקלקל; כי הנתבעת פעלה על מנת לתקנו אך טרם הצליחה בכך; וכי הנתבעת העניקה למקרר אחריות לתקופה של 7 שנים, כך שתקופת האחריות טרם נסתיימה.

בנסיבות אלה, יש לבחון האם נדרשת הנתבעת, בשלב זה, להחליף את מקרר התובע במקרר חדש.