ת"ק 9843-07-14 גוטקינד נ' בזק בינלאומי בע"מ

התובע היה מנוי של הנתבעת לקבלת שירותי אינטרנט משנת 2010 ולקבלת שירותי שיחות לחו"ל משנת 2011.

1. בסוף שנת 2013 החליט התובע כי ברצונו להתנתק משירותי הנתבעת ולצורך כך פנה, באמצעות אתר אינטרנט הנקרא "נתק" בבקשה לניתוק השירות מהנתבעת.

2. בחלוף חודשיים, משהתברר לו כי הוא ממשיך להיות מחויב ע"י הנתבעת, פנה באמצעות אתר הנתבעת בדואר אלקטרוני וחזר על בקשתו. פנייתו זו נענתה על ידי הנתבעת ביום 18.2.14 ובתשובתה צוין כי על אף הפנייה באמצעות "נתק" המנוי לא בוטל וכי הוחלט לזכות את התובע בגין החיובים שנגבו מאז מתן הודעת הביטול (בצירוף הפרשי הצמדה וריבית) וכי לא יחוייב בגין חודש 2/14. בסיפת המכתב צויין כי נציג החברה ייצרו עימו קשר באשר לביטול השירות.

רישום לפנייה זו נפתח אצל הנתבעת וקיבל מס' פנייה: 53885483.

3. אכן, ביום 19.2.14 יצרה נציגת הנתבעת קשר טלפוני עם התובע, כאשר מרישומי הנתבעת עולה כי:

בתיאור הפנייה נרשם: "רוצה לבטל. שלח נתק תקין ב-30.12.13".

בהערות לפתרון נרשם: "הוצע ללקוח כל מהירות ב29.90. רוצה לבדוק כמה משלם בחברה שהוא מחובר אליה מאחר והוא לא יודע. הצעתי לחזור אליו, אמר שיחזור אלינו עצמאית כשידע תשובה. מודע שהמנוי פעיל".

4. ביום 18.5.14, משנוכח התובע כי הניתוק לא בוצע, פנה טלפונית לנתבעת וחזר על רצונו לבטל את ההתקשרות עימה. ברישומי הנתבעת מאותו היום מופיעים הרישומים הבאים:

"תאור הפניה: בפניה 53885483 ביקש לבטל" (מס' הפניה המצויין מתיחס לפנייה באמצעות דואר אלקטרוני מיום 18.2.14).

5. רק ביום 27.7.14, לאחר פנייה טלפונית נוספת של התובע ביום 2.7.14, בוצע זיכוי לתובע בגין חיובים בגין מלוא החיובים שנעשו בחשבונו מאז שלח את בקשת הביטול באמצעות "נתק", וזאת לטענת הנתבעת, לפנים משורת הדין ועל אף שטופס הניתוק לא התקבל אצל הנתבעת.

6. בין לבין, ביום 6.7.14 הוגשה תביעה זו בה מבקש התובע לחייב את הנתבעת בפיצוי ללא הוכחת נזק בסך של 9,999 ש"ח, בהתאם להוראת סעיף 31א(א)(2ב) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק"), בגין אי ניתוקו מהשירות בתוך 3 ימים ממועד מתן הודעת הביטול כמצוות סעיף 13ד(ג) לחוק.