ת"ק 9825-07-14 לנקרי נ' (ברימאג)

במסגרת התובענה שלפניי ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת בסך של 7,000 ₪, וזאת בעקבות אי תיקון מקרר שרכשה מאת הנתבעת.

בכתב תביעתה טענה התובעת כי רכשה את המקרר בשנת 2009, כי בתום שנה נשברה מגירה במקרר, בשנה השניה המקרר "הזיע" וכל תכולתו נזרקה לפח, אך טכנאי שהגיע לא תיקן את המקרר כלל ורק ביקש 250 ₪ תוך שהורה לנתקו מהחשמל למשך 48 שעות ולהשיבו לשימוש, ואלם כחודש לאחר מכן החל להצטבר קרח במקרר, ובמוקד השירות שוב הנחו את התובעת לנתקו מהחשמל ל- 48 שעות.

לשיטתה שם (בכתב התביעה) – "בתחילת השנה" הפסיק המקרר לפעול, שוב הגיע טכנאי בעלות של 250 ₪, וזה הציע להחליף את מערכת הקירור בעלות של 850 ₪. התובעת דורשת – בתביעתה – תיקון ללא עלות, וכאמור מעמידה תביעתה על סך של 7,000 ₪.

במהלך הדיון שנערך לפניי העידה התובעת והפעם מסרה גרסה חדשה ואחרת.

לשיטתה, רכשה את המקרר תמורת 4,500 ₪ בשנת 2009. מיד עם רכישתו נפלה המגירה ונדרש תשלום עבור תיקונה. במהלך השנה הראשונה או השניה לאחר הרכישה, הפסיק המקרר לקרר. לתובעת לקח זמן לגלות את התקלה (לשיטתה כשבועיים ככל הנראה) ואז הזמינה טכנאי מאת הנתבעת. הטכנאי גבה 270 ₪, הורה לה להפשיר את המקרר למשך 48 שעות ואז חיבר את המקרר לחשמל. זמן קצר אח"כ, ולאחר שסברה שהמקרר אינו עובד והוסבר לה שמדובר בהשהיה, חזר המקרר לעבוד. כחודש חודשיים לאחר מכן שבה התקלה, שוב הזמינה את הנתבעת, שוב שילמה 270 ₪ עבור ביקור הטכנאי ושוב התבקשה לנתק ולחבר מחדש את המקרר, ואכן הדברים הסתדרו. כאשר חזרה התקלה בפעם השלישית – הבטיחו לשלוח מומחה, וזה אמר שצריך להחליף את כל גב המקרר, תמורת 1,800 ₪, והבטיח לקזז את ביקורי הטכנאים מן העלות.

התובעת התבקשה להבהיר כיצד מתיישבים דבריה בדיון עם האמור בכתב תביעתה, הן לעניין המועדים והן לעניין העלויות ואפיון התקלות, והשיבה כי היא אינה זוכרת אם הדברים הללו ארעו בשנת 2010 או בשנת 2014, שכן מדובר ב"פרטים קטנים ועברו שנים".

בנוסף, כאשר נשאלה מדוע לשיטתה היא זכאית לשירות בחלוף שנים ממועד הרכישה, השיבה:

"אבל אני בכלל קיבלתי מקרר דפוק, זה שלא עליתי על זה ולא התייחסתי לזה זה בעיה שלי, אני יודעת שזו בעיה שלי, כי אני יש לי כ"כ הרבה על הראש ואני לא יכולה להתעכב על כל דבר, כי זאת הטעות שלי. כמה פעמים שמתי אוכל ועלה עובש למחרת, אבל להגיד לי שהמקרר מקולקל לא עליתי על זה. אני לא אדם צעיר". (יצוין כי התרשמתי שאין מדובר באישה קשישה – הערה שלי – ק.מ.פ.).

התובעת לא צירפה ולא הציגה תעודת אחריות כלשהי.

הנתבעת גרסה בכתב הגנתה כי בחלוף שנת האחריות הראשונה (והמלאה) נותרה אחריות למשך 9 שנים על מדחס המקרר בלבד. עוד טענה כי אכן נקראה ליתן שירותים למקרר מעת לעת במהלך השנים, כמפורט בתדפיס "פירוט תקלות עבר+Memo ללקוח", אלא שמדובר בקריאות בנושאים שונים, שאף לא אחד מהם מתייחס למדחס. נציג מטעמה אשר נחקר לפניי הסביר מהו תפקידו של המדחס, לעומת תפקידו של הרכיב שהחלפתו נחוצה, וכן הסביר את דרך התיקון בכל אחד מהביקורים שנערכו.

לאחר ששמעתי את הצדדים, אני רואה לנכון לדחות את התביעה ואבהיר: