מאיר נ' פברקר

לפני תביעה על סך 33,400 ₪, שעניינה טענות התובע לנזקים בדירתו הנובעים מנזילת מים מדירת הנתבע, הממוקמת מעל דירתו.

מכתב התביעה עולה כדלקמן:

התובע והנתבע שכנים בבניין ברחוב *****. דירת התובע ממוקמת בקומת הקרקע ודירת הנתבע – מעליה.

בספטמבר 2016 התעוררה בעית נזילות מים ורטיבות בתקרת דירת התובע, שמקורה – לטענת התובע – בדירת הנתבע.

למרות פניות של התובע לנתבע לא ביצע הנתבע תיקונים.

חוות דעת מומחה שצורפה לכתב התביעה העלתה שמוקד הרטיבות בדירת התובע נמצא מתחת לצינור הביוב של מטבח הנתבע וכי אותרו סימני רטיבות מהתקרה ברצפת מטבח הנתבע.

התובע טוען כי על הנתבע לשאת בעלות התיקונים בסך 20,000 ₪ (לכל הפחות), וכן בפיצויים בגין עגמת הנפש שנגרמה לתובע ולמשפחתו (10,000 ₪), עלות המומחה (1,400 ₪) והוצאות נלוות (2,000 ₪).

הנתבע טען, בכתב ההגנה, כי מקור הנזילה לא בדירתו. הנתבע מציין כי פַתַח פֶתַח במטבחו והראה לתובע כי הכל תקין.

הנתבע טען כי התובע סירב לאפשר למומחה מטעמו להכנס לדירתו, וכי בדיקות שנערכו בעזרת חברת הביטוח הראו כי מקור הרטיבות אינו בדירתו.

בדיון שנערך הגיעו הצדדים להסכמה דיונית ולפיה ימונה מומחה מכריע, וכי חוות דעתו תשמש כבסיס לפסק הדין שיינתן.

חוות דעת המומחה הוגשה לתיק בית המשפט ולאחר מכן ניתנה לצדדים הזדמנות לגבש הסכמות על בסיסה ולעדכן את בית המשפט. התובע לא הגיש דבר לתיק. הנתבע עתר לחייב התובע בהוצאות.

מסקנות המומחה המכריע שמונה הן כלהלן: