ת"ק 964-05-14 מוסא נ' עמל הישגים עפולה

בפניי תביעה על סך של 10,500 ₪.

טענות התובעת :

התובעת למדה אצל הנתבעת ושילמה לה בשיקים דחויים, שניים מהשיקים חזרו מהסיבה א.כ.מ.

לטענת התובעת, היא דאגה לשלם את חובה מיד ואילו הנתבעת על אף התשלום בחרה לתבוע אותה בהוצל"פ, דבר שגרם לסימונה במערכת BDI בבנק ישראל וחסם אותה מלקבל שיקים, הלוואה והגדלה של מסגרת האשראי.

לטענת התובעת, התנהגות הנתבעת גרמה לה נזק ועוגמת נפש בסך של 10,000 ₪.

טענות הנתבעת:

הנתבעת טענה כי בתאריכים 10.5.10 ו-10.6.10, חזרו שתי המחאות ששילמה התובעת מסיבת א.כ.מ. בתאריך 30.8.10, הועבר הטיפול בגביית ההמחאות למשרד עו"ד, אשר פתח תיק הוצל"פ ביום 27.9.10.

לטענת הנתבעת, התובעת שילמה את החוב לאחר קבלת האזהרה ורק ביום 2.9.13 (כעבור 3 שנים) כשקיבלה הודעה על עיקול חשבונה, פנתה התובעת לנתבעת וביקשה לבטל את העיקול.

הנתבעת טענה כי היא טיפלה מייד בבקשת התובעת והעיקול בוטל ביום 17.9.13 כמספר ימים לאחר פניית התובעת. הנתבעת טענה כי היה על התובעת להודיע לה על תשלום חובה ומשלא הודיעה לה התובעת על תשלום החוב, אין לה אלא להלין על עצמה. עוד טענה הנתבעת כי התובעת לא הוכיחה את הנזק שנגרם לה וכי אין קשר סיבתי בין העיקול לבין העובדה שלא אושרה לתובעת הלוואה.

דיון והכרעה:

שמעתי את הצדדים והוצגו בפניי ראיותיהם.

מדברי הצדדים עולה התמונה העובדתית הבאה: שני שיקים מה-10.5.10 ו-10.6.10, אשר מסרה התובעת, אך חזרו בציון א.כ.מ. בניגוד לטענת התובעת, היא לא סילקה את החוב מיד, אלא שילמה 500 ₪ בכרטיס אשראי ב-15.8.10 ואת היתרה בבנק הדואר בהעברה בנקאית לבנק הדואר ביום 31.8.10.