ת"ק 9637-09-14 גבאי נ' אמר ואח'

לפני תביעה שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 12.4.14 בירושלים.

1. במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה היה התובע הבעלים של רכב מ.ר. 2826870 (להלן: "רכב התובע").

2. הנתבע 1 היה במועדים הרלבנטיים הנהג ברכב מ.ר. 2835068 (להלן: "רכב הנתבעים"). הנתבעת 2 היא הבעלים של רכב הנתבעים והנתבעת 3 היא מבטחת רכב הנתבעים.

3. מוסכם בין הצדדים כי רכב הנתבעים פגע ברכב התובע מאחור. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת הקשר הסיבתי בין הנזקים בחלקו הקדמי של רכב התובע לבין התאונה.

4. גרסת התובע הינה כי ביום 12.4.14 עצר בקו הצומת ביציאה מהיישוב צור הדסה, כאשר בכוונתו לפנות ימינה. בעודו עומד בצומת, הגיע רכב הנתבעים ופגע ברכב התובע מאחור בעוצמה. מעוצמת הפגיעה נהדף רכב התובע קדימה וימינה וחלקו הקדמי של הרכב פגע במדרכה. לאחר התאונה, המשיך התובע בנסיעה ימינה ועצר במפרץ.

5. התובע פנה לשמאי מטעמו, אשר העריך את שיעור הנזקים שנגרמו לרכב התובע בסכום של 20,815 ₪ וכן קבע כי לרכב התובע נגרמה ירידת ערך בסכום של 10,410 ₪. סך הנזקים כפי שנאמדו על ידי השמאי הינו בסכום של 31,226 ₪. כן נשא התובע בתשלום שכ"ט שמאי בסכום של 1,652 ₪.

6. התובע פנה לנתבעת 3 בדרישה לפיצוי בגין נזקיו. הנתבעת 3 שילמה לתובע את הנזקים בצדו האחורי של רכבו, את ירידת הערך ואת שכ"ט השמאי בסכום כולל של 22,969 ₪, אך סירבה לשאת בנזקים שנגרמו לחלקו הקדמי של רכב התובע בסכום של 8,488 ₪.

7. מכאן התביעה בגדרה דורש התובע פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לחלקו הקדמי של רכבו בסכום של 8,488 ₪; פיצוי בגין ביטול זמן ונסיעות בסכום של 2,500 ופיצוי בגין עגמת נפש בסכום של 500 ₪.

8. הנתבעים טוענים, כי רכבם פגע בצדו הימני אחורי של רכב התובע, אך לא הדף אותו קדימה וכי הנזקים בחלקו הקדמי של רכב התובע אינם בעקבות התאונה נשוא התביעה. כך, טוענים הנתבעים, כי בחלקו הקדמי של רכב התובע ישנם מספר מוקדי נזק, הן בחלקו הימני של הפגוש הקדמי והן בחלקו השמאלי של הפגוש הקדמי, נזקים שאינם יכולים להיווצר מאירוע בודד.