ת"ק 9637-02-15 מורי נ' לסלו

בתאריך 17.10.14 התקשרו הצדדים לתביעה שבפני בהסכם להזמנת שירותי תיווך לשכירות נכס (להלן: "הסכם התיווך"). התובע הינו מתווך אשר שיווק באותה עת דירה להשכרה ברח' אדני פז 46 בחדרה (להלן: "הדירה") ואילו הנתבע ורעייתו היו זוג עולים חדשים מהונגריה שחפשו דירה בשכירות.

בעתירתו לחיוב הנתבע בתשלום סך של 4,130 ₪ טוען התובע כי על אף שבמסגרת הסכם התיווך התחייבו התובע ורעייתו לשלם לו דמי תיווך בסכום שיהא שווה ערך לחודש שכירות בדירה (3,500 ₪) בתוספת מע"מ, הם מסרבים לעשות כן.

מנגד, טוענים הנתבע ורעייתו כי התובע הוליך אותם שולל בכך שהציג בפניהם מצג לפיו שכר טרחתו הכולל יסתכם בדמי שכירות של חודש אחד שישולמו על ידי בעל הדירה אשר עשה כן, וכעת דורש הוא כי גם הם ישלמו לו סכום נוסף זהה. בכתב ההגנה שהוגש מטעמו הוסיף הנתבע וטען כי המסמך עליו החתים אותו התובע בשעתו היה טופס הזמנת שירות אשר כלל את רשימת הדירות המוצעות ותו לא וכי בהיותו מודע לכך שהוא עצמו איננו מבין את השפה העברית כלל וכלל, לא הסביר לו התובע דבר אודות תנאי תשלום כלשהם, כשלמעשה דו השיח ביניהם התקיים באמצעות הידיים, בשפת גוף ובשפה האנגלית שאיננה שגורה בפיו. עוד טוען הנתבע כי התובע רימה אותו גם בכך שאמר לו כי מדובר בדירה שיש בה דוד שמש, אלא שבסופו של דבר הסתבר כי מדובר בדוד חשמל – עובדה שהסבה לו ולרעייתו הוצאות חשמל נוספות של כ- 200 ₪ בחודש.

אל הדיון הראשון שהתקיים בפני ביום 25.6.15 התייצבו התובע, הנתבע, רעייתו אניקו וחברו מר גבריאל פלדמאייר אשר סייע בתרגום הדיון מעברית ולהיפך (להלן: "מר פלדמאייר").

התובע אשר חזר על טענותיו ודרישתו לתשלום דמי התיווך בהתאם להסכם, טען כי מר פלדמאייר היה גם מי שעמד עמו בקשר טלפוני רצוף בתקופת ההתקשרות בינו לבין הנתבע וכי אשת הנתבע מדברת אנגלית רהוטה. לדבריו, השניים לא הססו להתקשר אל המתרגם בכל עניין שלא היה מובן להם, התקיימו ביניהם שיחות רבות והוא הקפיד להסביר להם את כל פרטי ההתקשרות ומשמעויותיה. במהלך עדותו, הציג בפני התובע צילום של מסרונים שהוחלפו בינו לבין הנתבע בתקופה הרלבנטית, המלמדים על שיחות שנגעו לאופן תשלום דמי התיווך ומועד ביצועו (ת/1) וטען כי רק בשלב מאוחר יותר הסביר לו מר פלדמאייר שהנתבע ורעייתו סבורים כי מאחר ובעל הדירה שילם לו דמי תיווך, אזי הם פטורים מתשלום כשלהו.

לשאלותי השיב התובע: "מעולם לא דובר על כך ששכה"ט שלי מסתכם בשכ"ד של חודש אחד. זה היה נכון רק לגבי ההסכם שנחתם איתם בלי קשר לבעלים. באותו מעמד שהיינו בבנין, הם התקשרו למתורגמן, והסברתי להם שהם חתמו על הסכם שלא קשור לבעל הדירה. אמרתי אפילו שאנחנו יכולים להחליט לא לקחת כסף מבעל הדירה בכלל. התשובה שקיבלתי מהמתורגמן היא שהם מחליטים לא לשלם ושהוא לא מצליח לשכנע אותם כי הנתבע מתעקש... לגבי טענות הנתבע בקשר לדוד השמש, אני מכחיש כי מדובר היה בתנאי כי חלק מהדירות שראינו כן היה וחלק לא. בנושא הזה שוחחתי עם בעל הדירה ולהפתעתי הוא אמר לי והקלטתי את השיחה, שהוא לא ידע שאין לו בדירה החדשה דוד שמש ושהוא אשם בזה שאם הם חושבים שיש אני פיציתי אותם על הטעות הזו והחזיר להם חלק מהועד שהוא מאוד יקר שם, עזר להם מכספו לרכוש כירה ותנור".

הנתבע ורעייתו חזרו על הטענה לפי התובע אמר להם ש"לא משנה מי משלם, העיקר שמישהו ישלם חודש אחד של שכירות" ובתשובה לשאלותי הוסיפה רעיית הנתבע ואמרה: "ב- 10.12 נכנסנו לדירה, אחרי שבוע בעל הדירה עם אשתו הגיעו לבית לשאול אם הכל בסדר ואז בעל הדירה אמר שבנובמבר הוא שילם את התיווך והכל בסדר..." וכן: "אנחנו חשבנו שאם כבר בעל הבית שילם, אז הכל בסדר... התובע אמר לנו ששכר הטרחה שלו הוא חודש שכירות אחד ולא משנה לו מי ישלם".

 לנוכח טענותיהם הסותרות של הצדדים בכל הנוגע למעורבות בעל הדירה – מר גיא תירוש, בנושא שבמחלוקת ומכיוון שהתובע טען שהוא שוחח עם מר תירוש שסיפר לו כי הסביר לנתבע ורעייתו ש"בארץ משלמים כל צד בלי שום קשר לשני", הוריתי על דחיית המשך הדיון לשם שמיעת עדותו של מר תירוש.

בדיון הנוסף שהתקיים, סיפר מר תירוש: "הנתבע היה דייר שלי, היה מאוד נסער כשהוא הבין את העובדה שגם אני שילמתי דמי תיווך וגם הוא נאלץ לשלם דמי תיווך לאותו מתווך. במעמד מסירת הדירה אמר לי שהוא לא מתכוון לשלם לו. זה נודע לו כאשר הזוג לסלו נכנסו לדירה אשתי ואני באנו ביום שישי הראשון לראות מה חסר להם כי זו הייתה דירה חדשה מקבלן, קצת לסכם איתם על התנאים האחרונים של אופן התשלומים ודברים אחרים וגם כדי לעשות להם טוב על הלב כי הם היו עולים חדשים בארץ. במהלך השיחה התגלגלנו למחירים ולכל תהליך השכרת הדירה ואני לא זוכר איך זה היה אבל הוא הבין שאני שילמתי לתובע דמי תיווך. הוא מאוד הופתע ואמר שגם הוא נדרש לשלם דמי תיווך ואמר לי שהוא לא ישלם את דמי התיווך. ניסיתי להסביר לו שבארץ כך נהוג לגבות דמי תיווך משני הצדדים, וזה בסדר גמור וחוקי לגמרי, לסלו התעקש שזה לא חוקי ובכל מקרה בארץ מוצאו זה לא מקובל, הסברתי לו שכאן חוקים אחרים ובזה נגמרה השיחה בינינו, אני לא צד בעניין הזה". בתשובה לשאלת רעיית הנתבע אישר מר תירוש כי בטרם התייצב לעדות בבית המשפט הוא התקשר אל הנתבע ואמר לו ש"הם בכל מקרה הולכים להפסיד בבית משפט" וכי "יום עבודה שהוא מפסיד יעלה להם 2,000 ₪" ולשאלתי האם היתה סיטואציה שבה הוא אמר להם ששילם לתובע את דמי התיווך בעצמו באופן שיכול היה לגרום להם להבין שהם פטורים מתשלום, השיב: "ההיפך הוא הנכון. הסברתי להם שמה שאני שילמתי זה לא מעניינם ושגם הם צריכים לשלם... אני מכחיש את האפשרות שאמרתי לתובע ואשתו שמכיוון שאני שילמתי את דמי התיווך הם לא צריכים לשלם".

הנתבע ורעייתו הגישו מטעמם את טופס הזמנת שירותי השכרת הנכס שנחתם בין התובע למר תירוש (נ/3), את חשבונית הקבלה שניתנה לו (נ/1) ואת העתק טופס הזמנת שירותי התיווך לשכירות הנכס ונחתם בינם לבין התובע (נ/2) וסיכמו בחזרם על הטענה כי לא הבינו על מה הם חותמים וכי התובע "לא תרגם להם בדיוק את מה שהיה כתוב בטופס".