לוזון ואח' נ' מזי תם - ניהול ואחזקות בתים משותפים

התובעים הינם נציגי בית משותף ברח' בר-כוכבא 136 הרצליה, (ייפוי כח מהדיירים מצורף כנספח א'). הנתבעת ניהלה בעבר את הבית המשותף בתקופה שבין אוק' 2014 ועד דצמבר 2015 (פרוטוקול אסיפת הדיירים מיום 30.11.15 הקובע כי ניהול הבית המשותף יעבור לידי נציגות הבית צורף כנספח ב').

לטענת התובעים, הנתבעת התרשלה בניהול הבית המשותף ובעת העברת הניהול נתגלו הוצאות אשר אין להם כל אסמכתא ו/או קבלה המעידה על ההוצאה. לאחר שקיבלו מהנתבעת את מלוא המסמכים שהיה בידה, נותרו מספר מחלוקות מצומצמות כפי שאפרט להלן:

• תשלום לחב' אלקטרה מעליות עבור כיול וויסות מהירות - שלכאורה בוצע בחודש אפריל 2014 וספט' 2014. התובעת רשמה בטבלת הוצאות כי הוצא סך של 885 ₪ ותשלום בסך 531 ₪,ובסה"כ 1,416 ₪ אשר שולמו לאלקטרה. להוכחת הוצאה זו, צרפה התובעת שתי הצעות מחיר, האחת שמספרה 726 אשר והוצאה ביום 1.4.14, והשנייה שמספרה 175 אשר הוצאה ב- 17.9.14. מעיון בהצעות המחיר, עולה כי הן הופנו לגב' קרייצר מוועד הבית ולא אל הנתבעת. כמו כן, ההצעות הוצאו בתקופה בטרם ניהלה הנתבעת את הבית המשותף (עבודתה החלה באוק' 2014). יתרה מכך, התובעים פנו לחב' אלקטרה וביקשו לדעת האם הצעות מחיר אלה בוצעו והאם נעשה תשלום עבורן? מתשובה של גב' דואני מזכירה באלקטרה, עולה כי הצעות אלה לא אושרו ולכן גם בוטלו ולא התקבל תשלום עבור אף אחת מהצעות אלו (ראה נספח ט' לכתב התביעה).

   

  לנתבעת לא היה כל מענה ענייני לכך, למעט תשובתה כי אין בכך ראיה שהתשלומים לא שולמו לאלקטרה. הנתבעת נשאלה ע"י ביהמ"ש מדוע לא צרפה את תדפיס חשבון הבנק כפי שנדרשה ע"י התובעים מספר רב של פעמים, על מנת להראות הוצאה כספית זו בתאריך המתאים. ואולם, גם לכך לא היה לנתבעת מענה והיא ביקשה ארכה עד היום להמציא את תדפיס החשבון. ניתנה לנתבעת ארכה ועד לרגע חתימת פסק הדין לא התקבל כל תדפיס חשבון מאת הנתבעת.

   

• התובעים טוענים כי ברכיב של פרחים/שתילים, ציינה הנתבעת בטבלת ההוצאות שלושה סכומים: האחד 900 ₪ בדצמבר 2014 , חודש לאחר מכן 600 ₪, וביוני 2015 סך של 1,200 ₪. לגבי הסכום הראשון, מסרה הנתבעת חשבונית, ובאשר לשני הסכומים הנוספים בסך כולל של 1,800 ₪ לא צרפה הנתבעת חשבונית. לטענתה, את הפרחים והשתילים הביא הגנן שעבד בבניין בטרם נכנסה לתפקיד, והנוהג היה כי הוא היה מביא את השתילים ומקבל עבורם תשלום במזומן ללא הוצאת חשבונית מאחר והוא עבד ללא חשבוניות. התובעים הראו לביהמ"ש כי גם בתקופה בה ניהלו את הבית המשותף ללא הנתבעת, התנהלו מול הגנן שהיה גם המנקה בבניין, באופן שהיה נותן אישור בכתב עם חתימתו לגבי כל תשלום ותשלום. אין זה סביר בעיניי כי הנתבעת שמנהלת קופה ציבורית תנהג בכספים בחוסר זהירות ותשלם סכום של 1,800 ₪ ללא אישור מהמקבל ללא חשבונית או קבלה או אסמכתא אחרת מהמשתלה אשר מכרה לגנן את הצמחים. אף תמוה בעיניי אם אכן היה נוהג לשלם במזומן ללא קבלות, כיצד כן סופקה קבלה לגבי התשלום הראשון בסך 900 ₪.

   

• התובעים טוענים כי בחודש דצמבר 2015 צויין בטבלה, כי הוצאה הוצאה של 350 ₪ בגין תיקון ספסלים שבורים, אשר לא גובתה בכל אסמכתא שהיא. גם לכך לא היה לנתבעת מענה.

   

• התובעים טוענים לסכום נוסף של 300 ₪ שהוצא בדצמבר 2014 בגין תיקון מערכת אינטרקום. הנתבעת צרפה חשבונית לכתב ההגנה (נספח ג') מיום 12.12.14, כאשר על גבי החשבונית לא צוין שם בעל העסק, מספר עוסק מורשה ואין לדעת מי הוציא חשבונית זו, וצודקים התובעים כי אין בידם כל אפשרות לוודא את זהות מוציא החשבונית ו/או לברר את טיב התיקון שנעשה, אם נעשה. לנתבעת לא היה כל הסבר מדוע קיבלה לידיה חשבונית מבלי ששם ספק השירות יצוין בו והקבלה נעדרת כל סממן של זהות נותן השירות. אין לקבל נספח זה כאסמכתא עבור ההוצאה.

   

• התובעים טוענים לסכום נוסף של 100 ₪ המופיע בטבלת ההוצאות בגין מתנת חג למנקה. הנתבעת טוענת כי היה מקובל לתת מתנה למנקה כסף במזומן, וכמובן שאין על כך קבלה. מי שמנהל קופה ציבורית צריך להימנע ממתן מתנות במזומן שלא ניתן לקבל עליהם אישור בכתב, אלא ניתן לתת מתנה בשיק, כאשר יש על כך אסמכתא בחשבון הבנק, או לחלופין לרכוש מתנה המגובה בחשבונית כדין. לפנים משורת הדין, אני מקבלת את גרסת הנתבעת כגרסה נכונה לעניין הוצאה זו.