ת"ק 9403-09-14 מסיכה נ' יוניס

לפניי תובענה כספית במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבע לפצותו בגין נזקים שנגרמו לרכבו במסגרת תאונת דרכים.

אין חולק כי התאונה ארעה שעה שבנו של התובע עושה שימוש ברכב התובע, ושעה שהנתבע נוהג באוטובוס.

לטענת בנו של התובע, ארעה התאונה שעה שלאחר שפנה ימינה בצומת, גילה כי בסמוך לאחר הצומת עומד אוטובוס במקום שבו המדרכה מסומנת באדום לבן וחוסם את מרבית הנתיב. במצב זה נעמד הבן לשיטתו, בסמוך לחלק השמאלי של הכביש ועצר את רכבו, תוך שהשניים חוסמים למעשה את נתיב הנסיעה. רכבים שהגיעו מאחור החלו לצפור אך משלא נותרה בידיו ברירה וסבר כי לא יוכל לעקוף את האוטובוס מבלי להסתכן, כיוון שלא ניתן היה לראות את התנועה המגיעה מן הצד שכנגד, המשיך בנו של התובע לעמוד במקום, עד שלפתע הרגיש בחבלה בצד ימין של הרכב, שנגרמה לשיטתו כאשר נסע האוטובוס לאחור.

הנתבע טען לעומת זאת כי התאונה ארעה שעה שרכבו עמד בשני גלגלים בלבד על נתיב הנסיעה, במקום המסומן אמנם באדום לבן, אך משמש להורדת והעלאת נוסעים, וכי מדובר במקום שבו הוא עוצר דרך קבע על מנת לאסוף נוסעים מביה"ס הסמוך.

לשיטתו, במועד הרלבנטי המתין למורות ביה"ס, אותן היה אמור להסיע, ובשעה שהמתין בעמידה מוחלטת, נפגע לפתע רכבו באזור הטמבון האחורי שמאלי, מרכבו של התובע.

לשיטתו, זווית הפגיעה ברכבו מעידה על כך שבנו של התובע העמיד רכבו מאחורי האוטובוס, וכאשר ביקש לצאת מהחניה טעה בזווית היציאה, ושפשף את הטמבון באמצעות חלקו הימני של רכבו בשל כך.

אציין כי לאחר הארוע הגיע אל המקום פקח עירוני, אשר הורה לבנו של התובע להזיז את רכבו, ושוחח עם הצדדים.

בנוסף, כך לשיטת הנתבע, הגיע למקום שוטר שהוזמן על ידו, וזאת לאחר שהפקח אשר לטענתו זומן למקום ע"י בנו של התובע, חסם את דרכו של האוטובוס וסירב לאפשר לו לנסוע מן המקום.

אין מחלוקת בנוסף כי בין הצדדים התעורר ויכוח, בין היתר בנוגע לסירובו של הנתבע למסור פרטי חברת הביטוח המבטחת את רכבו בביטוח צד ג' לידי בנו של התובע, וכי לויכוח זה היו עדים הפקח, השוטר, המורות, אחייניותיו של בן התובע ואמו שהגיעה אף היא אל המקום לאחר פניית הבן טלפונית.

לאחר ששמעתי את העדויות הגעתי לכלל מסקנה כי יש להעדיף את גרסת בנו של התובע על פני גרסת הנתבע, וזאת בין היתר בשים לב לכך שהנתבע אשר גרס כי רכבו עמד בצורה שונה מזו המתוארת בכתב התביעה ולא נסע לאחור, בחר שלא להזמין לעדות כאן את המורות שלשיטתו עמדו ליד האוטובוס עובר לתאונה, את השוטר שזומן על ידו ולכאורה ראה את הרכב של הנתבע כשהוא עומד באותו מיקום שבו עמד בעת התאונה, ואת הפקח שאף הוא לשיטתו ראה את מיקום האוטובוס ואף חסם אותו ומנע ממנו לזוז ולשנות את מיקומו.

בנוסף, לא הציג הנתבע תמונות של רכבו אשר יתמכו בגרסתו בנוגע למיקום הפגיעה, ולא הציג כל אסמכתא לתמיכה בטענותיו.