אורן נ' בן ארי

בפניי תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 12.4.15 בשעה 13:30 לערך (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובע מס' רישוי 79-732-74 נהוג בידי התובע (להלן: "רכב התובע") ורכב הנתבעת מס' רישוי 95-567-75 נהוג בידי הנתבעת (להלן: "רכב הנתבעת").

בתביעתו עתר התובע לחיוב הנתבעת בסכום הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:

א.נזק לרכב בסך של - 3,304 ₪.

ב.הפסד כספי בגין אובדן 2 ימי עבודה בסך של - 700 ₪.

ג.עוגמת נפש בסך של - 1,000 ₪.

להוכחת נזקיו הגיש התובע הצעת מחיר ממרכז שירות עד לוי בע"מ מס' 4152 לתיקון הרכב (ת/1).

התובע אשר נהג ברכב התובע עובר לתאונה ותוצאותיה תאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינו הדברים הבאים:

"ביום 12.04.15 בסביבות השעה 13:30, נהגתי ברכב שמספרו 79-732-74 שהוא בבעלותי ונסעתי בכביש היציאה מאלפי מנשה. לפניי נסע הרכב של הנתבעת. הכביש שבו נסעתי הינו בעל נתיב אחד ואח"כ הוא מתפצל לשני נתיבים. נסענו בכביש שהיה עוד בעל נתיב אחד כמה קילומטרים, כשלפניי הרכב של הנתבעת ואני נוסע אחריה. בשלב מסוים, כאשר השביל התפצל לשניים, כלומר, לשני נתיבים, שאחד מהם פונה שמאלה לכיוון תחנת הדלק והשני ממשיך ישר, לכיוון צומת T. אחרי שעוברים את תחנת הדלק וממשיכים בנסיעה ישר לכיוון צומת T, הכביש הופך להיות כביש בעל שני נתיבים לנסיעה ישר לכיוון הצומת באופן שהנתיב הימני ביותר מאפשר נסיעה ימינה ושמאלה בצומת ה-T האמורה והנתיב השמאלי מיועד לנסיעה שמאלה בלבד בצומת ה-T. אני רוצה לציין, שבאותו זמן, לא היו עוד כלי רכב בכביש, אלא רק הרכב שלי והרכב של הנתבעת. כאשר הרכב שלי והרכב של הנתבעת עברו כבר את תחנת הדלק שנמצאה בצד שמאל כיוון הנסיעה שלנו והמשכנו בנסיעה לכיוון צומת ה-T, גם הרכב של הנתבעת שנסע לפניי, נסע בנתיב הימני מבין שני נתיבי הנסיעה לכיוון הצומת וגם אני נהגתי ברכב שלי, אחרי הרכב של הנתבעת, כשאני נוסע בנתיב הימני מבין שני נתיבי הנסיעה לכיוון הצומת, אחרי הרכב של הנתבעת. בשלב מסוים, הסתכלתי במראה שברכב שלי, ראיתי שאין מאחוריי שום רכב וגם לא בנתיב השמאלי ולכן, סטיתי מהנתיב הימני שבו נהגתי, שמאלה כיוון נסיעתי, לעבר הנתיב השמאלי והמשכתי בנסיעה מספר מטרים לכיוון הצומת עד שבשלב מסוים, הרכב שלי הקדים את הרכב של הנתבעת, כשברגע מסוים, הנתבעת החליטה אף היא לסטות שמאלה כיוון נסיעתה לעבר הנתיב השמאלי ואז היא פגעה עם החלק הקדמי שמאלי של הרכב שלי בחלק הימני קדמי של הרכב שלי ובדלת הימנית של הרכב שלי ואף נגרמה גם שריטה לאורך הצד הימני של הרכב שלי. אחרי התאונה, כלי הרכב נעצרו. לא בדיוק החלפנו פרטים, אלא שהנתבעת הסתובבה בערך רבע מסביב לרכב שלה לראות מה הנזקים שלה והיא גם אמרה לי שהיא עובדת כ-20 שנה בחברת ביטוח ושהיא יודעת שאני אשם בתאונה. היא כבר ניסתה לערער לי את הביטחון. בסופו של דבר, החלפנו פרטים. אני מציין שהנזק לרכב שלי, עפ"י הצעת מחיר שאני מגיש לבית המשפט – מוגש ומסומן ת/1, הינו בסך של 3,304 ₪. הפסדתי שני ימי עבודה. אני עובד בבית אקשטיין עם אוכלוסייה מיוחדת וכתוצאה מכך הפסדתי 700 ₪. אין לי אישורים המעידים על הפסד ימי עבודה ולא צירפתי לתביעה. אני גם תובע עוגמת נפש בסך של 1,000 ₪. אני מציין שמספר הרכב של הנתבעת הוא 95-568-75 ונהגה ברכב אסתר בן ארי. אלו הפרטים שהיא מסרה לי. אני רוצה לומר, שבעלה של הנתבעת התקשר אליי טלפונית והציע שניפגש. הוא הגיע אליי הביתה, כי הוא רצה לראות את הנזק שנגרם, תוך כדי שהוא הציע לי לשלם לי את תמורת הנזק, אבל הוא הציע לי כמה מאות שקלים וזה לא כיסה את הנזק. הוא אמר שהוא מציע לי לשלם לי כמה מאות שקלים ושזה לא יגיע למשפט. ההצעה שהוא הביא לי, לא תואמת את הנזק שנגרם. הוא הציע לי 300 ₪, אח"כ הוא הציע לי 500 ₪ ואח"כ הוא הציעה לי שאני אביא את הרכב שלי למוסך שהוא מכיר וששם יתקנו לי את הרכב וזה יעלה לו פחות. אני רוצה לציין, שגם כשבעלה של הנתבעת הגיע אליי הביתה, הוא אמר לי שהוא עובד הרבה שנים בביטוח והוא יודע שאני אשם, אז הוא מציע לי את ההצעות האלו לתיקון הנזק, כפי שהוא הציע, אך אני לא הסכמתי. אני הסכמתי להביא את הרכב שלי למוסך הזה, שבעלה של הנתבעת הציע לי להביא את הרכב והבאתי את הרכב לשם וגם בעלה של הנתבעת הגיע למוסך. כשהגענו למוסך שבעלה של הנתבעת הציע אותו, אז ניגש אליי אדם שאמר שהוא עובד במוסך, שיש לי נזק בשלושה חלקים באוטו וחלק אחד דומיננטי ברכב וזה היה בדלת הקדמית ימנית ובעלה של הנתבעת הציע לשלם לי רק את הנזק של הדלת האחת הזו, מהסיבה שבשאר החלקים שניזוקו ברכב שלי, אז לטענתו, זה לא קשור לתאונה. בזה הוא העליב אותי מאוד וצחק עליי, כי החלקים שניזוקו וראה אותם גם איש המקצוע במוסך שבעלה של הנתבעת הביא אותי, הם חלקים שניזוקו בתאונה שהנתבעת גרמה לי ולא היה וויכוח על זה. אז לא הסכמתי לקבל את ההצעה, שהציעו לתקן לי את הדלת הימנית בלבד והפגישה הסתיימה בזה, שהוא העליב אותי, היה וויכוח ולכן אני הגשתי את התביעה".

בחקירתו הנגדית לשאלה: "באיזה שלב אתה סטית לנתיב שלי?", השיב: " אני לא סטיתי לנתיב שלך, אלא אני נסעתי כל הזמן בנתיב שלך, אחרייך, עד שהיה לי נתיב שמאלי פנוי לפני הצומת T ואחרי תחנת הדלק ואז עברתי שמאלה כיוון נסיעתי, לנתיב השמאלי".

לשאלה:" אני אומרת לך, שאני נסעתי בנתיב הימני ואותתי על כוונתי לפנות שמאלה כיוון נסיעתי ואני כבר סטיתי שמאלה כיוון נסיעתי לעבר הנתיב השמאלי, אז למה אתה עקפת אותי מצד שמאל כדי להגיע לצומת?" השיב: "אני אומר לך, שמה שאת אומרת זה בכלל לא נכון. את לא אותתת שאת רוצה לפנות שמאלה לנתיב השמאלי וכל מה שאני העדתי, זה כל מה שהיה".

הנתבעת אשר נהגה ברכב הנתבעת עובר לתאונה ותוצאותיה תארה בעדותה את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינה כדלקמן:

"ביום 12.04.15 בסביבות השעה 13:30 נהגתי ברכב שמספרו 95-568-75. אני נסעתי בכביש היציאה מאלפי מנשה. הכביש הוא בעל נתיב אחד, זה נקרא כביש אליעזר חסדאי. בשלב מסוים, הכביש מתפצל לשני נתיבים, כשאחד מהם מוביל לתחנת דלק שהייתה בצד שמאל כיוון נסיעתי. אחרי תחנת הדלק, ממשיכים הלאה לכיוון צומת T ואז בשלב מסוים, אחרי כמה מטרים טובים מעבר לתחנת הדלק, הכביש מתפצל לשני נתיבים לעבר צומת ה-T. אני עברתי את תחנת הדלק ונסעתי בנתיב הימני מבין שני נתיבי הנסיעה לכיוון צומת T. נתיב הנסיעה הימני לעבר צומת T, מיועד לנסיעה ימינה ושמאלה. הנתיב השמאלי לכיוון צומת T, מיועד לפנייה שמאלה בלבד. כלומר, שני הנתיבים לעבר צומת T ואחרי תחנת הדלק מיועדים לפנייה שמאלה ורק הנתיב הימני מיועד לפנייה ימינה ושמאלה. אני נסעתי בנתיב הימני ביותר מבין שני נתיבי הנסיעה לעבר צומת ה-T אחרי תחנת הדלק. בשלב הזה, הכביש מתעקל שמאלה כיוון נסיעתי. אני אותתתי על כוונתי לסטות שמאלה כיוון נסיעתי ואני התחלתי לסטות שמאלה מהנתיב הימני לנתיב השמאלי וזאת עשיתי בגלל שאני רגילה לפנות שמאלה רק מהנתיב השמאלי מבין שני הנתיבים, למרות שגם הנתיב הימני מיועד גם הוא לפנייה שמאלה. ככה אני נוהגת לעשות, כדי לא להפריע לאלה שנוסעים בנתיב הימני ורוצים לפנות ימינה כיוון נסיעתם. אני עושה זאת מתוך התחשבות. מה שקרה הוא, שהרכב של התובע, שהיה נהוג על ידו ושנסע כל הזמן אחריי בנתיב הימני וכבר עברנו את תחנת הדלק שבצד שמאל כיוון הנסיעה והוא המשיך לנסוע אחריי לכיוון הצומת בנתיב הימני, אז מה שקרה הוא, שאני ראיתי אותו אחרי שהוא בא במהירות. אני ראיתי את הרכב של התובע, כשהוא נוסע במהירות מאחוריי בנתיב הימני. מאחר והכביש מתעקל שמאלה כיוון נסיעתי, אז למרות שאותתתי על כוונתי לפנות שמאלה, אז אני אומרת, שהתובע לא לקח בחשבון שנוצר מרווח קטן בין האוטו שלי לבין העיקול והוא החליט לסטות שמאלה ולעקוף אותי מצד שמאל שלי והוא זה שהשתפשף עם כל הצד הימני שלו בחלק הקדמי שמאלי של הרכב שלי. בעלי לא היה איתי באוטו. אני אומרת, שהתובע הגיע במהירות כ"כ גבוהה, שהוא הצליח לעצור במרחק בלימה של כמה מטרים לפניי. אחרי התאונה, ירדתי מהרכב וצילמתי את הרכב. יש תמונות ובעלי יגיש אותן. למרות שהוא לא היה בתאונה, הוא בכל זאת יעיד. התובע מנסה להכפיש את שמי ואת שמו של בעלי. אני לא איימתי על התובע. לא היה לי אקדח. התובע היה מאוד נסער מהשריטה הקטנה שהייתה לו באוטו. אני צילמתי את הרכב שלי וגם צילמתי את הרכב של התובע, אבל התובע לא אהב את זה שאני צילמתי את הרכב שלו וגם לא אהב את זה שהוא דיבר עם בעלי. אני צילמתי, כי בעלי ניהל 20 שנה מוסך בסוכנות רכב גדולה והוא התעסק בתאונות ובביטוח ולכן בעלי היה מעורב בעניין. יחד עם זאת, בעלי נושא תעודה של קצין רכב ולכן הוא יעיד למורת רוחו של התובע."