ת"ק 9197-06-15 צוקר נ' גולדמן ואח'

בהתאם לפסק דינו של כבוד בית המשפט המחוזי , מיום 13/6/16, המורה על החזרת התביעה לשם מתן פסק דין לגופה של התביעה, ניתן בזה פסק דין .

טענות התובע:

1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת ע"ס של 4,500 ₪, בגין נשיכת כלבו על ידי כלביהן של הנתבעות. לטענת התובע, כלבי הנתבעות נשכו את כלבתו כבר 3 פעמים והם מסתובבים חופשי בעוד שכלבתו סגורה בחצר. התובע צרף אישור ביקור אצל וטרינר מיום 8/10/14 וכן מיום 20/5/15, בדבר פציעות הכלבה.

טענות הנתבעות:

2. הנתבעות טענו כי כלביהן הינם כלבים ממושמעים , אחת מהם מבוגרת, כמעט עיוורת ובקושי הולכת והיא אינה זזה מבית הנתבעות ללא ליווי ואינה נכנסת לחצרות של אחרים, לעומת כלבתו של התובע שהינה קטנה וזריזה ומסתובבת ברחבי השכונה באופן חופשי , לרבות בדשא ממול ביתן של הנתבעות.

3. הנתבעות הכחישו את האירוע וטענו כי 2 שכנות שישבו בדשא לא ראו את האירוע הנטען בכתב התביעה. עוד צוין כי אין זה נהוג בקיבוץ לקשור כלבים ולשים על פיהם מחסומים. כמו כן אוסר הקיבוץ על הקמת גדרות והכלבים מסתובבים חופשי בקיבוץ. הנתבעות טענו כי אין ראיה כי דווקא כלביהן נשכו את כלבתו התובע ויכול להיות שכלב אחר נשך אותה. הנתבע מס' 1 הודתה כי בעבר פנה אליה התובע בבקשה לשאת בתשלום ההוצאות הרפואיות ורק למען יחסי שכנות טובה הסכימו להשתתף במחצית מהתשלום. כמו כן טענו כי התובע לא הקטין את נזקיו.

הדיון:

4. ביום 2/3/16 התקיים דיון בנוכחות הצדדים וכל צד שטח את טענותיו ואף ניתנה האפשרות לצדדים לשאול זה את זה שאלות.

במהלך הדיון צרף התובע קבלה ע"ס של 875 ₪ מיום 20/5/15, עבור הטיפול אצל הווטרינר (סומנה כת/1).