ת"ק 9141-07-16 לוי נ' ברקוביץ

התובעת הגישה תביעה נגד הנתבע על פי נתונים של בעל הרכב שהיא קיבלה במשטרה, בגין פגיעה ברכבה , מסוג מיצובישי לנסר אפורה מספר רישוי 83-434-73 (להלן: "רכב התובעת") בחניה בקניון ביום 16/6/16 ברחוב יוהנה ז'בוטינסקי 1 בחניה . התובעת לא הייתה במקום ועד שראה את האירוע צילם את רכב הנתבע מסוג רנו מגאן מספר רישוי 94-721-66 (להלן: "רכב הנתבע") ויידע את בעלת הרכב שנפגע תוך השארת פרטים שלו. התובעת יצרה עמו קשר והוא העביר לה צילום של רכב הנתבע. העד לא הגיע להעיד על מראה עיניו על אף שיידע את התובעת פעמיים כי יעשה כן.

הנתבע לא נהג ברכב אלא כלתו (להלן: "הנהגת") נהגה ברשותו. לאחר פניית התובעת הגיע בנו לקניון וקיבל סרטון מהמצלמות שתפסו את הניסיונות של הנהגת לחנות בין 2 רכבים הניצבים למדרכה ללא הצלחה. בשלב מסוים הנהגת ויתר ועזבה. אציין כי לפי הסרטון רואים רכב יוצא ממקום החניה ואז הנהגת מנסה לחנות.

בסרטון גם רואים אדם שמסמן לנהגת כשהוא במרחק מאחורי הרכב בשטח החניה, ואחרי שהנהגת עזבה הוא נכנס רגלית לחניה הפנויה.

אין מחלוקת כי רכב התובעת עמד בחניה כשגבו למדרכה והחלק הקדמי לתוך השטח הפתוח של החניון. אין מחלוקת כי התובעת לא ראתה את התאונה והיא סמכה על עד הראיה. המצלמות קלטו את ניסיונות הכניסה של הנהגת אך לא את המכה. הנהגת אינה חולקת כי היא נהגה ברכב שצולם בסרטון . היא חולקת על כך שהיא פגעה ברכב התובעת. הנתבע אמר בדיון כי ניתן לבדוק את רכבו ואין שם מכה בצד ימין אחורי (עמ' 4 לפרוטוקול). הוא צודק . הפגיעה אינה באמצעות צד אחורי ימיני של רכבו.

הנהגת שרטטה את ניסיונה להיכנס לחניה- מוצג נ/1. התובעת העירה לנ/1 כי רכבה פנה כלפי חוץ ולא למדרכה. לפי נ/1 הנהגת נכנסה לחניה מימין לשמאל תוך שהצד הקדמי שמאלי של רכבה קרוב ביותר לרכב החונה משמאלה. תיאור זה לא מתיישב עם הסרטון. כי על פיו הנהגת מנסה להיכנס כך שהפינה הקדמית ימנית שלה הוא הקרוב לרכב החונה מצד ימין שלה והיא לא מצליחה להתיישר מבלי להתחכך ברכב מימינה שהוא רכב התובעת. הנהגת אפוא נוסעת אחורה ומנסה שוב להיכנס לחניה אך היא לא משנה את הזווית שלה ונקלעת על פני הדברים לאותה בעיה של הכניסה הראשונה.

אחרי שני ניסיונות היא מוותרת ונוסעת לאחור ועוזבת. אין מחלוקת כי הנהגת לא שרטה את רכב התובעת על אף שכך נראה לכאורה מהסרטון בגלל שרכב הנתבע לכאורה נצמד לימין. הנהגת אכן ציינה שהיא הסתכלה בצד ימין כדי שלא לפגוע ברכב שהיה מימין לה. אך הפגיעה הייתה יכולה לקרות בניסיון השני בזווית של הכניסה. הזווית הייתה מספיק חדה כדי להעלות אפשרות סבירה כי נוצר מגע בין הרכבים. הפגיעה ברכב התובעת הוא של מעיכה מקומית.

העד של התובעת לא הגיע להעיד למועד הדיון הראשון וגם למועד הנדחה. מדובר אפוא בגרסה של הנהגת מול המידע שקיבלה התובעת מהעד, צד שלישי. .

לדברי הנהגת היא לא פגעה ברכב ולא הוכח כי הפגיעה הייתה מרכבה. התובעת תארה את הצורך לפנות למשטרה עם הצילום שהעביר לה העד עם מספר הרכב כדי לקבל את הנתונים של הבעלים. הסרטון הוצג בדיון הראשון בטלפון של הבן של הנתבע כי הוא פנה לקבל אותו מהחניון. הסרטון מדובב על ידי מי שלא העיד ולא הוברר מי הדוברים ומתי הם דיברו. התובעת העידה כי היא ביקשה לקבל את העותק של הסרטון וזה עלה לה בתחנונים . הוגש דיסק של הסרטון על ידי הנתבע (סומן נ/2). הניסיונות שלי לראות את הסרטון במחשב לא צלח אך ניתן היה לשמוע את הדוברים. בעמ' 3 לפרוטוקול גם מופיע תיאור חלקי של הסרטון תוך כדי צפייתו בדיון הראשון.

לאחר שקילת כל הראיות וניתוח הסרטון שהוצג לי גם בדיון הראשון וגם בדיון השני תוך השוואה למוצג נ/1 כאמור לעיל, השתכנעתי מעל 50% שבניסיון השני של הנהגת לחנות היא פגעה בצד ימין קדמי של רכבה ברכב התובעת . יש להצטער שהיא לא עשתה את המעשה הראוי להשאיר את הפרטים שלה על הרכב הנפגע, והיא העדיפה לעזוב.

הנתבע גיבה את גרסת כלתו, ובכך נטל על כתפיו את חבותה כי הוא הרשה לה לנהוג ברכבו.

התובעת הגישה הצעת תיקון של רכבה. לא הייתה מחלוקת על הנזק. התובעת הגישה צילום של מיקום הפגיעה ברכבה (מוצג ת/1).