מיח'איל נ' מכללת מגמות (2012) בע"מ

1)בפניי בקשת הנתבעת לביטול פסק הדין שניתן ביום 10/11/16, במעמד צד אחד, ואשר לפיו חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 9,000 ₪ + הוצאות משפט בסך 750 ₪ (להלן: "בקשת הביטול").

אין חולקין כי מדובר בפס"ד שניתן כדין, לאחר שהנתבעת לא הגישה כתב הגנה ואף לא טרחה להופיע לדיון, למרות שהוזמנה כדין.

2)בהתאם להוראות תקנה 12 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז – 1977, בקשה לביטול פס"ד שניתן במעמד צד אחד יש להגיש תוך 7 ימים מיום המצאת פסק הדין. מאחר שבמקרה שבפניי הוגשה בקשת הביטול בחלוף מעל ל- 7 ימים, דחיתי, בהחלטתי מיום 20/12/16, את הבקשה.

3)לאחר דחיית בקשת הביטול, הגישה הנתבעת בקשה להארכת המועד להגשת בקשה נוספת לביטול פסק הדין (להלן: "הבקשה להארכת מועד").

בהחלטתי מיום 19/1/17 הוריתי לתובע ליתן תגובתו לבקשה להארכת מועד ולאחר קבלת תגובתו הוריתי לנתבעת, בהחלטתי מיום 22/2/17, להגיב בתצהיר לנטען בסעיפים 14, 15 לתגובת התובע.

למרות שהנטען בסעיפים 14 ו- 15 לתגובת התובע מתייחס לחילופי דברים שהיו, לטענת התובע, בינו לבין המרצה בהתייחס ליום בשבוע בו יתקיים הקורס, לא מצאה הנתבעת לנכון להגיש תצהיר של המרצה, אלא הסתפקה בהגשת תצהיר של מר דודי פריד, מנכ"ל הנתבעת. כל שאומר מר פריד בתצהירו, בהתייחס לנטען על ידי התובע בסעיפים 14 ו 15 לתגובתו, הוא שלא ידוע לו (למר פריד) לגבי שיחות כאלה וכי המרצים אינם נוהגים להשיב לשאלות בנוגע ללו"ז של הקורסים (סעיף 8 לתצהיר). עם כל הכבוד, אין בדבריו הנ"ל של מר פריד כדי לסתור את גירסת התובע באשר למה שנאמר בחלופי הדברים שהיו בינו לבין המרצה.

4)סיכומו של דבר, לא רק שלא מצאתי עילה להאריך את המועד, אלא שגם לגופו של עניין אין מקום להורות על ביטול פסק הדין, שכן אני סבור כי סיכויי ההצלחה של הגנת הנתבעת, לגופה של התביעה, קלושים.

5)אשר על כן, אני דוחה את הבקשה להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הוצאות הבקשה בסך 500 ₪. סכום זה יתווסף לסכום שנפסק בפסק הדין ויישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום.

אני מורה למזכירות להעביר את כספי הפקדון שהפקידה הנתבעת לתובע, על חשבון המגיע לו על פי

פסק הדין.