צפתי נ' אלקלעי

בפני תביעה ע"ס 13,771 ₪ שעניינה נזק שנגרם לרכבה של התובעת ע"י רכב הנתבע.

התובעת טענה כי בשעה שבנה, אשר נהג ברכב, פנה שמאלה בצומת הרחובות יאיר פרג- עמק החולה במודיעין , כשהוא במופע רמזור ירוק פגע ברכב רכב הנתבע שהגיע ממסלול הנסיעה הישר שמולו.

הנתבע טען כי נסע ישר במסגרת "גל ירוק" ברמזור וכי רכב התובעת הוא זה שפנה שמאלה במופע אור אדום ופגע ברכבו.

בדיון העידו הצדדים על גרסותיהם לאירוע התאונה. שני הצדדים העידו לפני ונותרו איתנים בגרסאותיהם, כאשר התובעת צרפה לתיק התביעה תצהיר מחברו של הנהג (שנמצא בחו"ל ולכן לא התייצב לדיון) התצהיר תומך בגירסתו של נהג רכב התובעת ומציין כי הרכב המתין באור אדום לחילופי האורות הרמזור . הנתבע העיד כי זכור לו כי בעל רכב שנסע בסמוך אמר לו כי הוא זה שנסע באור ירוק, אולם אין בידיו פרטי העד הנ"ל ולא היו עמו עדים אחרים לאירוע.

דיון ומסקנות-

כלל נקוט במשפט האזרחי, כי "המוציא מחברו – עליו הראיה", כלומר: על התובע להוכיח את תביעתו באמצעות ראיה ממשית, כדי שיוכל לקבל סעד בבית המשפט.

השלב שבו בוחן בית המשפט אם התביעה עמדה בנטל השכנוע, הוא שלב פסק הדין, קרי, לאחר שמיעת הראיות כולן, ותוך שקילת שיקולי מהימנות, משקל ראייתי, ובדיקת דרישת דיות הראיות (קדמי, בעמ' 1445). בשלב זה יבחן בית המשפט האם עמד התובע בחובה שהוטלה עליו והביא די ראיות בכדי לעמוד בהטיית מאזן ההסתברויות והאם הוכיח, בסבירות שמעל 51% כי גרסתו שלו היא הנכונה, בעוד שסבירות נכונות גרסת הנתבע להתרחשויות עומדת על 49% לכל היותר.

פסק דינו של בית המשפט מושתת ונקבע על פי השאלה – האם הצליח התובע להוכיח תביעתו מעבר למאזן ההסתברויות, הרי שההחלטה שתינתן על ידי בית המשפט תהיה לצדו, ואולם באם לא הצליח התובע לעמוד בחובת ההוכחה שהוטלה עליו, הרי שתביעתו עתידה להידחות, ייתכן שהלכה למעשה גרסתו של התובע למערכת ההתרחשויות היא המתארת את המציאות בצורה האמיתית והקרובה ביותר, אך בעניין זה, כבולות ידיו של בית המשפט, ועליו להכריע בהסתמך על העובדות שהוכחו בפניו ולהתעלם מכל מה שלא הוכח, גם אם נטען בכתבי בי-הדין או בדיון.

ואולם, במקום בו ראיות הצדדים ורמת הוודאות של שתי גרסאות סותרות שמעלים התובע והנתבע הינן שקולות, היינו, מקרה של "ספק שקול" או "תיקו ראייתי", יפעל הספק לחובת התובע (אליהו ארנון, דיני ראיות, חלק ראשון 187-193, וכן 200-201, (הדפסה שביעית) 1987; ע"א 2076/09 ח.י. בלאושטיין בניין והשקעות בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון (לא פורסם)) ותביעתו תידחה.

אני מוצאת כי עדות נהג רכב התובעת אמינה בעיני.