ת"ק 892-05-14 ברסנו נ' ביז'אן ואח'

הרקע ותמצית טענות הצדדים

התובע והנתבע 1 (להלן: הנתבע) היו מעורבים בתאונת דרכים, ואין מחלוקת על אחריותו של הנתבע לתאונה. נגרם נזק לרכב התובע, הוא רכב אמריקאי נדיר יחסית, שהתובע הביאו לארץ, שיפץ אותו והשקיע בו רבות. בהתאם לחוות דעת שמאי שניתנה לתובע (להלן: השמאי וייזל) הוערכה עלות תיקון הנזקים, ולרבות יבוא חלקים נדרשים לצורך התיקון, בסכום של 35,916 ₪. בנוסף דרש התובע להחזר הוצאות שכר השמאי וייזל בסך של 1,576 ₪ ופיצוי בגין עוגמת נפש ובזבוז זמן בסך של 5,000 ₪. נזקיו של התובע הוערכו על ידו בסכום שולל של 42,492 ₪.

התובע פוצה על ידי הנתבעת 2 (להלן: המבטחת) בסכום של 16,322 ₪, וזאת בהתאם לחוות דעת שמאי שניתנה למבטחת (להלן: שמאי המבטחת) בסך של 15,322 ₪, ושילמה לו סכום נוסף בסך 1,000 ₪ בגין הוצאותיו לשמאי וייזל לקבלת חוות הדעת.

התובע עתר לתשלום הפרש הסכומים הנ"ל, בסכום של 26,170 ₪.

במהלך הדיון התייצב השמאי וייזל, והבהיר כיצד חושב שכרו, וזאת בשים לב לטענת הנתבעים בכתב ההגנה, כי מדובר בשכר גבוה מהמקובל עבור העבודה שבוצעה. לאחר דיון והידברות של הצדדים בסיוע השמאי וייזל מחוץ לאולם בית המשפט, הגיעו הצדדים להסכמה כי המבטחת תדאג להבאת החלקים הנדרשים לארץ, ומסירתם למוסך לבחירת התובע, ותישא בעלות העבודות הנדרשות (שהוערכו על ידי השמאי וייזל בסך של 6,195 ₪, כולל מע"מ), בית המשפט יפסוק בשאלת שכר השמאי והפיצוי המגיע לתובע, אם מגיע, בגין עוגמת נפש, ויתרת הסכום ששילמה המבטחת לתובע יוחזר לה.

התובע הבהיר כי מדובר ברכב נדיר, שהשקיע בו רבות, ומאז התאונה לא יכול היה להשתמש ברכב, בהעדר אפשרות כלכלית לממן את התיקון הנדרש, וכי הסכום ששולם לא הספיק לצורך הזמנת החלפים מחו"ל ותיקון הרכב. התובע ביקש להשיב לו את מלוא הסכום ששילם לשמאי וייזל עבור חוות הדעת שניתנה לו. התובע טען כי הפתרון המוסכם הוצע על ידו כבר בתחילה, בעת בדיקת הרכב על ידי שמאי המבטחת, וכי לו היו נעשות הפעולות הנדרשות באותה עת, היו נמנעים ממנו עוגמת נפש מרובה ואבדן הנאה מהרכב במשך חודשים רבים.

המבטחת טענה כי התובע יבא רכב נדיר מחו"ל ולקח על עצמו את הסיכון כי במקרה של נזק, יהיה קושי לבצע תיקון, שגם יארך זמן ממושך מהרגיל, ועל כן אין מקום לפיצוי בגין עוגמת נפש.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, אני קובעת כי התובע זכאי לסכומים אלה:

הוצאות תיקון הרכב – סך של 6,195 ₪.

הוצאות שכר השמאי – בסכום של 1,000 ₪. לא שוכנעתי כי במקרה זה, בו השמאי וייזל בדק את הרכב פעם אחת, וביצע פגישה אחת עם יבואן חלפים, מדובר בעבודה בהיקף חריג באופן משמעותי המצדיק סטייה משמעותית מהסכומים המקובלים עבור קבלת חוות דעת כזו. לטעמי, הסכום ששולם על ידי המבטחת מהווה פיצוי ראוי וברף העליון, כאשר מדובר בחוות דעת הנוגעת לתיקון בלבד במוקד נזק יחיד, ולא ניתנה בנוסף חוות דעת לעניין ירידת ערך. העובדה שהתובע בחר להזמין שמאי שנדרש לבצע נסיעה מבאר שבע לאזור המרכז, אינה צריכה לעמוד לחובת המבטחת, ובנסיבות אלה על התובע לשאת בהוצאה הנוספת עבור זמנו של השמאי בשל הנסיעה הארוכה והזמן שנדרש לצורך כך (שתומחר על ידי השמאי בסך של 300 ₪ + מע"מ לשעה).

נזק בלתי ממוני – סך של 1,500 ₪. אמנם, בדרך כלל לא נפסק פיצוי נפרד בגין עוגמת נפש בתביעות שעניינן נזקי רכוש לרכב. עם זאת, מדובר במקרה חריג בו בשל המחלוקת, לא תוקן רכב התובע מאז התאונה ביום 21.11.13, וככל הנראה יצטרך התובע להמתין עוד כחודש-חודשיים עד לאספקת החלפים מחו"ל וביצוע התיקון. לו פעלה המבטחת בסמוך לאירוע, כפי שביקש התובע, לייבא עבורו את החלפים ולספקם למוסך, היה נמנע הצורך בהליך זה, והתובע יכול היה ליהנות מרכבו תוך זמן קצר יחסית, בהשוואה לעיכוב שנגרם בפועל. אמנם, התובע ייבא רכב נדיר ויכול היה לדעת כי במקרה של תאונה התיקון עשוי להתמשך, אך כאשר התובע אינו האחראי לקרות התאונה, אין בכך כדי לאיין את זכותו לקבל פיצוי בגין אבדן הנאה מהרכב ועגמת נפש בשל התמשכות הטיפול בתביעה, על כל הכרוך בכך.

הוצאות משפט – סך של 1,000 ₪, הכוללים את הוצאות זימון השמאי וייזל.

סוף דבר

לאור האמור לעיל, הפיצוי המגיע לתובע הינו בסכום של 9,695 ₪.

לפיכך, על התובע להשיב למבטחת, בתוך 7 ימים מהמועד בו יסופקו כלל החלפים הנדרשים למוסך התובע, את ההפרש בין הפיצוי שנפסק לבין הסכום ששולם, סך של 6,627 ₪.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.