ת"ק 8829-06-14 כרמלי נ' ברבי ואח'

תביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם לרכבו של התובע, בתאונת דרכים שאירעה בתאריך 22.3.14 בשעה 16:15 בה היה מעורב קטנוע רכוב על ידי הנתבע 1 המבוטח על ידי הנתבעת 2.

לטענת התובע, אירעה התאונה בשל נהיגתו הרשלנית של הנתבע, אשר רכב על הקטנוע מאחורי רכבו של התובע, ובשל אי שמירת מרחק פגע בו לפתע מאחור.

לטענת הנתבע, אירעה התאונה בשל נהיגתו הרשלנית של התובע, שכן התובע ביקש לפנות שמאלה בצומת בו אירעה התאונה, אך לאחר שסטה ממסלולו הבחין שהרחוב אליו הוא מבקש לפנות חסום, בשל כניסת השבת הקרבה, ולפיכך חזר במפתיע לנתיב נסיעתו.

לאחר ששמעתי את עדויותיהם של הצדדים ועיינתי בתמונות המדגימות את הפגיעה ברכב התובע ואת מקום התאונה, החלטתי לקבל את התביעה. אנמק.

התובע הכחיש את הטענה כי ביקש לפנות שמאלה. לטענתו כיוון נסיעתו היה ישר ולפיכך הוא כלל אינו יודע האם הפניה לרחוב משמאל היתה חסומה. כמו כן, העיד התובע כי התאונה אירעה בצמוד למעקה ברזל של הרכבת הקלה כפי שניתן לראות בתמונה ת/2.

הנתבע העיד, כי התמונה ת/2 צולמה לאחר שהתובע הזיז את רכבו מעט קדימה, וכי לפני המעקה קיימת פניה שמאלה, כפי שניתן לראות בתמונה נ/1.

איני מקבלת את טענת הנתבע, שכן בלתי מתקבל על הדעת שהתובע הזיז את רכבו, כאשר הנתבע נפל מהקטנוע ושכב בינו לבין רכבו של התובע. אני מעדיפה את גרסת התובע לפיה עצר מיד עם קרות התאונה ופנה אל הנתבע לוודא את מצבו.

עדותו של התובע היתה עקבית והיא מתיישבת עם מיקום הפגיעה ברכבו. הקטנוע פגע ברכב התובע בפגוש האחורי, מעט ימינה ממרכזו של הפגוש. ברור, כי אם היה ממש בטענת הנתבע לפיה התובע סטה ממסלולו ולאחר מכן חזר אליו, היתה המכה צריכה להיות בצדה של המכונית ולא מאחור.