שייר נ' ויקטורי רשת סופרמרקטים בע"מ

הנתבעת היא רשת מרכולים המשווקת את מוצריה, בין השאר, באמצעות האינטרנט.

התובע רכש מהנתבעת מוצרים באמצעות אתר האינטרנט "מיסופרמרקט".

השליח עם המוצרים הגיע בסביבות השעה 22:00 ועזב.

התובע החל לפרוק את הארגזים וכשסיים גילה כי חלק מהמוצרים חסרים.

התובע פנה לשירות הלקוחות של הנתבעת ושם קישרו בינו לבין השליח שמסר לו כי שכח לספק את אחד הארגזים וכי יספקו למחרת.

מכאן החלה מסכת ארוכה של שיחות בין התובע לבין השליח ובין התובע לבין שירות הלקוחות של הנתבעת שבמהלכה הובטח לתובע פעם אחר פעם כי המוצרים החסרים יסופקו אך בפועל לא בוצעה אספקה.

על רקע זה הגיש התובע תביעה בסך 33,400 ₪, בגין המוצרים החסרים והטרחה שנגרמה לו. חלק הארי של הנזק נובע מטענת התובע כי בשל המקרה איבד אמון ברכישות מכוונות וכתוצאה מכך הוא נאלץ ויאלץ למשך כל חייו לעשות קניות בסופר ולא באינטרנט. התובע אומד נזק זה לבדו בסכום של 55,590 ₪, אך מגביל את סכום התביעה לגבול שנקבע בחוק לתביעות קטנות.

הנתבעת אינה חולקת על קרות המקרה ומצרה על חוסר הנוחות שנגרמה לתובע. הנתבעת מוכנה לפצות את התובע, אך לא בסכומים הנתבעים על ידו. לדבריה התובע לא חויב על המוצרים שלא סופקו (הקניה הייתה על סך 518 ₪ ואילו החיוב על סכום של 418 ₪) ובמהלך הדיון אף העלה נציגה השערה כי יתכן שהשליח שגה וכלל לא היה ארגז חסר ומדובר במוצרים שמראש לא סופקו לתובע.

שמעתי את טענות הצדדים ובחנתי את הראיות. המסכת העובדתית אינה שנויה במחלוקת והנתבעת מודה בתקלה ומצרה עליה. המחלוקת היחידה היא אם התובע זוכה על מלוא המוצרים שלא סופקו אך מדובר בסכום של 100 ₪ לכל היותר.

משנתגלתה תקלה נמשכת בשירות הלקוחות, דבר שחייב את התובע בזמן והשקעה חריגים, דין התביעה להתקבל ודומה כי הנתבעת אינה חולקת על כך.

המחלוקת העיקרית נוגעת לנזק, ובסוגיה זו מצאתי כי התובע הפריז בדרישותיו.

טענת התובע כי כתוצאה כתוצאה מהשירות הלקוי שקיבל איבד כליל אמון ברכישה מקוונת של מוצרים דבר שגרם לו נזק של עשרות אלפי שקלים אינה סבירה. כפי שהדגישה התובעת אין זו רכישה ראשונה של התובע ובעבר עברו הרכישות ללא כל תקלה, ואין גם הגיון כי תקלה אצל ספק אחד תמנע רכישה אצל ספק אחר. התביעה בראש נזק זה נדחית.

דרישת התובע לפיצוי בסך 1,800 ₪ בגין שלושה ימים בהם ישב בבית והמתין לארגז החסר (שבו מוצרים בשווי של כ-200 ₪ לכל היותר) אינה סבירה ואינה מתיישבת עם הראיות שכן גם לשיטתו תיאם את המועדים מול השליח (בחלקם לשעות הערב).

נותר ראש הנזק העוסק בשעות שהשקיע התובע בטיפול במקרה (כולל ההמתנה המוגבלת לשליח), בטרחה שנגרמה לו ובכעס המצטבר שבא לידי ביטוי בדיון. בשקלול הנסיבות ומספר הפניות לנתבעת והעדר המענה, נפסק פיצוי כולל של 1,200 ₪, השקול לשתי רכישות מלאות בסופר (לפי סכום הרכישה של התובע). סכום זה כולל גם מצרכים חסרים ככל שלא סופקו לו.

סוף דבר:

התביעה מתקבלת. הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך 1,200 ₪. הפיצוי ישולם תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין.