ת"ק 8704-06-15 שכנר ביתן ואח' נ' וקנין ואח'

בהתאם להסכמת הצדדים כאמור בפרוטוקול הדיון מיום 23 בדצמבר 2015 ולסמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר ששמעתי את העדויות, עיינתי בחומר שהוגש, ולאחר שבעלי הדין הדגימו לפניי את אופן קרות התאונה, החלטתי לחלק את האחריות לתאונה באופן שהנתבעת 1 אחראית ל-25% מהנזק שנגרם ממנה, והנתבע 2 אחראי ל-75% ממנו. אנמק בקצרה: אופי הנזק, כמו גם מיקום הפגיעה, מעידים על כך שרכב הנתבע 2 היה בעיצומה של יציאה מחניה, ולא בתחילת היציאה. על כן היה על הנתבעת 1 להבחין בו ולעצור באופן שהיה מונע את התאונה. דומה שהנתבעת 1 נסעה במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך ולא שמרה על זהירות מספקת. כך גם עולה מעדותה של התובעת, שהיא עדה אובייקטיבית, באשר למהירות נסיעתה של הנתבעת 1. עם זאת, וכאן העיקר: הנתבע 2 יצא מחניה והשתלב בדרך. היה עליו לוודא שהדרך פנויה לפני שיצא. הראות הייתה טובה ולא הייתה מניעה סבירה להבחין ברכב הנתבעת 1 אשר נסע בכביש ישר, וזאת גם אם נסע מהר. על כן עיקר האחריות מוטלת עליו.

התוצאה היא אפוא כדלקמן: הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 2,776 ש"ח וכן הוצאות משפט בסך של 500 ש"ח. התשלום ישולם תוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. בחלוקה הפנימית ביניהם, על הנתבעת 1 לשלם לתובעת סך של 819 ש"ח, ועל הנתבעים 3-2 לשלם לתובעת סך של 2,457 ש"ח. ההודעה לצד שלישי מתקבלת במובן זה שככל שהתובעת תגבה מהנתבעים 3-2 סכום העולה על 2,457 ש"ח, הם יהיו זכאים לשיפוי מהנתבעת 1 בגינו.

הואיל ומדובר בהודעה לצד שלישי, הרי שהסכום שנפסק במסגרתה מוגבל לסכום הנתבע. לא ניתן לפסק במסגרתה את הנזק הישיר שנגרם לשולח ההודעה. על כן מוצע לצדדים להידבר ישירות על יסוד חלוקת האחריות שנקבעה בפסק דין זה תחת להגיש תובענות נוספות הנוגעות לשאלת הנזק.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום ממועד קבלתו.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, ט"ו בטבת התשע"ו, 27 בדצמבר 2015, בהעדר הצדדים.